שלום וברכה,

נתחיל בחיובי: ביתך גמולה (ביום) ויכולת ההתאפקות שלה מרשימה.
עם זאת ברור שאיננו מעוניינים בהתאפקות ארוכה מדי, מה גם שאינה הכרחית כלל - כי הרי עומדים לרשותה שירותים.
חסר מידע על מנת לנסות להבין את הסיבה להתנהגותה, והחשוב ביותר - האם כוונתך להתאפקות של קקי או של פיפי? שכן יש הבדל אם מתאפקים ועושים קקי בבית (הרבה ילדים ואף מבוגרים מעדיפים לעשות קקי בביתם).
ועוד: כמה זמן היא גמולה? האם היא נוהגת להשתמש בשירותים אחרים מלבד אלה שבבית או שגם מהם נרתעת (למשל בבתים אחרים או במקומות ציבוריים)? האם זהו גן חדש, ואם כן - האם בגן הקודם כן השתמשה בשירותים? האם הסתגלותה לגן, מעבר לענין זה, משביעת רצון? מה גישת הגננת לבעיה - האם היא סבלנית, מעודדת, חמה, משתפת פעולה? האם השירותים בגן מאוד שונים מאלו של הבית - למשל אסלה שונה, או שבבית היא משתמשת בישבנון או בסיר? האם יתכן שארע משהו בגן סביב השירותים שעורר את ההתנהגות הנמנעת הזו?

מבלי לדעת את המידע הזה, הייתי מציעה שתנסי את לחבב עליה את השירותים בגן; היכנסי איתה לשם, הראי לה את האביזרים שם והיפכי אותם לידידותיים עבורה, נסי לעודד אותה לשבת ולעשות את צרכיה כשאת שם (למשל - כשאת באה לאסוף אותה בסוף היום). אולי אף תדגימי לה בעצמך שימוש באסלה, כך שתיווכח שהמקום מקובל עלייך. כמובן נסי לגייס גם את הגננת ועזרתה על מנת לעורר בביתך את המוטיבציה להשתמש בשירותים.
בהצלחה! דפנה.

מדובר במצב מאוד לא נוח כי ההתאפקות כוללת הכל-(פיפי וקקי..) היא גמולה בערך מגיל שנתיים וחצי-בהדרגה. לשירותים אחרים מוכנה ללכת בדר"כ בליווי שלי,גם בגן היא לעיתים קרובות מוכנה לעשות פיפי כשאני באה לאסוף אותה ואני משתדלת להציע לה יום יום. אכן,זהו גן חדש ואולי הבעיה שביתי סובלת ממחסור בביטחון עצמי? משום שרוב הקבוצה בגן הם ילדים גדולים מ3 וחצי עד 5 כ-30 ילדים,ואילו היא מהבודדים שעוד לא בני 3.אם כי,בגן הקודם היא החלה את אותו תהליך לקראת סוף שנה ולא היתה מוכנה להכנס לשירותים אפילו איתי. (למרות שדובר בקבוצה קטנה בטווח הגיל שלה)והיתה מצליחה להתאפק חצי יום ובאיזשהוא שלב לבקש טיטול-מה שאין בגן הנוכחי. בכללית-הסתגלותה משביעת רצון,אני חשה שטוב לה שם. השירותים אכן קצת שונים ובבית רגילה לישבנון אך ניסינו מס' פעמים להביא את הישבנון לגן-והיא מתאפקת בכל זאת. האם אפשר כבר בשלב כה מוקדם לפרש את ההתנהגות?האם זקוקה לאיש מקצוע או פשוט לזרום ולתת לזמן לעשות את שלו? תודה ,דפנה על ההכוונה , מאוד תומך! יום נעים. שני.

(אני מתנצלת על התקלות הטכניות שאינן בשליטתי)
ובכן, המידע שהוספת מאיר מעט יותר את התמונה, אך בגדול נראה לי שההמלצות הקודמות שלי עדיין תופסות.
לא, אני לא חושבת שיש מקום לפנות לאיש מקצוע לעת עתה. תני לה את הזמן להתרגל ולהתאקלם עוד קצת לגן החדש. רצוי שתנסי לגייס את עזרתה של הגננת או הסייעת ולהסב תשומת ליבן לכך שביתך זקוקה כרגע לקצת יותר תשומת לב אישית, במיוחד סביב ענין עשיית הצרכים.
הייתי מציעה שבפעמים שאת נכנסת איתה לשירותים בגן על מנת שהיא תעשה את צרכיה, תבקשי מהגננת או הסייעת להתלוות אליכן, כך שבתך תתרגל שגם הדמויות הללו יכולות ללוות אותה לשירותים בזמן היעדרותך. בקשי שגם במהלך היום אותה דמות תלווה את ביתך לשירותים. שימי לב: רצוי שהליווי לשירותים לא ינוסח כשאלה או כהצעה - "יש לך פיפי?" או "רוצה לבוא לשירותים?" - כי על אלה מן הסתם ביתך תענה בשלילה. אלא משהו בנוסח:"בואי, חמודה, עכשיו את ואני הולכות לעשות פיפי" , וגם אם הילדה תאמר שאין לה פיפי התשובה תהיה: "אין דבר. אז נלך רק לשבת בשביל להתרגל". מיותר לציין שכל הצלחה, אפילו קטנה (עצם ההסכמה ללכת לשירותים ולשבת) תזכה את ביתך בתגובות מחזקות ומעצימות.
אני מאמינה שהדברים יסתדרו בקצב שמתאים לביתך. עם זאת, אם המצב לא ישתפר תוך פרק זמן סביר, תוכלי לשקול פנייה לעזרה מקצועית.
בהצלחה, דפנה.