קשיי הרדמות ועוד...

שלום לדנה,
ובכן נשמע לי שבן השלוש שלך מגיב בדיוק בהתאם למצופה....הוא ילד מפותח ועצמאי (ונהדר שכך!) ועד כה מאוד נהנה להיות בתפקיד הזה, אבל עכשיו, כשיש גם אופציה אחרת בבית - להיות תינוק - וגם על זה מתוגמלים, אולי כדאי לבדוק איך זה??
ועכשיו ברצינות: כמו שאמרת, הרבה שינויים התרחשו לאחרונה, ואם נוסיף לזה גם חזרה אל מסגרת גנית (ישנה או חדשה) לאחר חופשת קיץ, הרי שבאמת יש הרבה דרישות וציפיות ממנו והוא בודק מה אפשר לעשות עם זה, איפה אפשר להגמיש קצת את הכללים ואת החוקים. נשמע שהוא מציג ניסיונות שונים לכך: איך אימא תגיב אם אני לא אצחצח שיניים, מה אבא יעשה אם אני אצרח בזמן ההרדמות וכו' וכו'. הוא לא עושה את זה בצורה מודעת, כלומר זה לא "דווקא", אלא ניסיונות להשגת שליטה רבה יותר בעולם החיצוני (והפנימי) שהשתנה לו כל כך בבת-אחת. אני חושבת שכדאי להמשיך כמה שניתן לנהוג ברגישות ובהבנה כלפיו (למשל בהרדמה), ולעזור לו להחזיר את תחושת השליטה איפה שאפשר. נסו למצוא דברים שהוא כן יכול לקבוע לצד אלא שאתם "מחליטים עליו" ולהשיג את שיתוף הפעולה שלו. נסו למצוא אפשרויות בחירה עבורו או לקיים משא ומתן על מה שאפשר (למשל, "עד כמה לספור עד שאתה נועל סנדלים?" - ואם הוא אומר "100", לעשות זאת!). כשקצת מיואשים כדאי לנסות להשתמש גם בהומור שכבר עוזר בגיל הזה.
לגבי הפתעות: אני חושבת שאפשר לתת הפתעות על שביעות רצון ממנו, אך פחות כדאי להשתמש בזה על דברים טרוויאלים. כלומר, לא מומלץ לתת הפתעה על זה שהוא נעל נעליים או התלבש, אך אם היה אחר-צהריים בו הדברים זרמו והיה נעים איתו, אפשר לתגמל (להגיד במהלך היום - "הערב תוכל לבחור הפתעה כי אתה מתנהג נהדר ולאימא מאוד נעים איתך" ואז באמת לתת).
שנה טובה גם לכם, ותודה על המחמאות לגבי הפורום - זה חשוב לנו שיש קוראים מרוצים....
מיכל

את אשדודית לשעבר? מאוד מוכרת לי!