לא ישן לבד

נעמה שלום,
לא הבנתי מדברייך האם השינה במיטתכם הינה הרגל שמעולם לא השתנה (כלומר, מאז מעולם נרדם במיטתכם), או האם מדובר בנסיגה לאחר שכבר הושגה שינה עצמאית, ואת הנסיגה הזו את מייחסת לקשיי ההשתלבות בגן, בדומה לצורך הגדול בקרבה ולהפחתה במשחק העצמאי.
ברור שלמרות האמפתיה והרצון לקרבה, קשה לישון יחד איתו במיטה,אתם בוודאי זקוקים לשינה שלווה וגם לפרטיות. אך כיצד הרגל זה התפתח? האם מעולם לא ישן במיטתו את שנת הלילה? האם נעשו בעבר ניסיונות להרדימו במיטתו והם לא צלחו ולכן עברתם אל הרדמה במיטת ההורים?
אני מסכימה עם השערתך כי הקרבה אליכם בעת השינה עשויה להיות נחמה בתקופה מבלבלת זו, רוויית שינויים (שהינה קשה במיוחד כעת בגלל כל ההפסקות בשגרת הגן הנגרמות מהחגים). כלומר, ייתכן מאוד והבלבול גורם לו יותר צורך לישון אתכם, ואם כך הייתי דוחה מעט את הדרישה להירדם לבד עד שההסתגלות לגן תתבסס יותר.
בכל מקרה, כדאי לעשות זאת באופן הדרגתי כלומר, אולי תחילה לנסות להרדימו במיטתו כשאתם נוכחים, באותו אופן בו נרדם אצלכם. מומלץ שיהיה זה לאחר טקס השכבה שכולל ארוחת ערב, אמבטיה והתרגעות עם סיפור או שיר נעים, ולא לצפות ממנו להרדים מייד את עצמו. הישארו ללטף אותו במיטתו כפי שאתם עושים כשאתם משכיבים אותו במיטה שלכם.
אומנם הוא ילד שזקוק להרבה קרבה עכשיו ובכלל, אך זה לא אומר שהוא צריך את זה בשנת הלילה שלו, ובוודאי לא על חשבון הנוחות שלכם. ללא שנת לילה טובה, לא תוכלו להיות סבלניים ופנויים אליו במהלך היום...
בהצלחה,
מיכל

הי מיכל ותודה על התשובה . נעשו בעבר ניסיונות להרדימו במיטה אך לא כ"כ הצליח ואני חושבת שזה כבר הפך להרגל מבחינת נוחות להרדימו במיטתנו . אני אכן אחכה עם העניין עד להשתלבות בגן . רציתי לשאול דבר נוסף - לאחרונה , בני מגיב בצורה מאוד אגרסיבית למצבים בהם אינו מקבל את מבוקשו עד למצב בו הוא זורק דברים ומניף ידיים בעצבנות . הוא אינו רגוע ולא משחק לבד , רוצה מאוד להיות איתנו כל הזמן והוא פשוט ילד אחר מאז שנכנס לגן . אני מתארת לי שחווה תסכול גם בגלל אי יכולתו להביע את עצמו וגם בגלל עניין הגן . השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לו להיות יותר נינוח ורגוע ? כיצד ניתן להפחית את התקפי הכעס והעצבים ? קשה לי לראות אותו כך שכן נראה לי מוזר שילד בן שנה חווה כ"כ הרבה כעס ותסכול ... אנחנו מאוד משתדלים לא להרים את הקול לידו ולא להתווכח בנוכחותו - מאוד עוד ניתן לעשות והאם יש לך רעיון נוסף לגבי הסיבה ? תודה מראש , נעמה .

(למרות הזמן שחלף, אולי זה עוד רלוונטי...שאלתך נשמטה בטעות)
הכניסה לגן החדש נתנה את אותותיה בעיניין השינה, ואולי השפיעה על החוויה הכללית של בנך על כן אתם חשים גם בשינויים במצב רוחו. השתלבות והסתגלות לגן הינה תהליך קשה, התקופה האחרונה הייתה רוויה בהפסקות בגלל החגים והמעברים בין הבית לגן ובחזרה מקשים מאוד על קטנטנים להסתגל.
רק לאחר תקופת שגרה של מספר שבועות ניתן להעריך הסתגלות ופעמים רבות ילדים חווים קטיעה ביחסי האמון שלהם עם הכניסה לגן הגורמים להם להזדקק יותר לקרבת הדמויות המוכרות להם - ההורים. אני ממליצה ששעות אחר הצהרים המשותפות שלכם יהיו רגועות ונעימות ככול הניתן בתקופה זו, כדאי להקדיש זמן ומחשבה להגעה בבוקר על מנת שהכניסה לגן תהיה רגועה ככול הניתן ולנסות ליצור קשרים חברתיים עם ילדים מהגן שבעות אחר הצהרים על מנת לחזק את תחושת השייכות שלו למסגרת. מומלץ מאוד גם להתעדכן עם הצוות על הרושם שלהן מההסתגלות שלו.
אני מזמינה אותך לקרוא דיונים קודמים מהפורום שהתנהלו בנושא השתלבות במסגרת חדשה והשפעתם על ההתנהגות בבית.
בהצלחה,
מיכל