גמילה שליטה ועידוד

שלום מיכל, תודה רבה על ההתיחסות והתשובה שמרגשיה לי רגישה ומקיפה. רוצה לשאול עוד קצת בקשותך. עליתי על עוד בעיה שלי. אני מתשקה לראות איך אני יכולה לדרוש מהבן שלי משהו לגבי תהליך היציאות שלו. איך אני "יכולה להעיז" להתערב בזה, מעבר לעידוד ושמחה. אני יכולה לדרוש בתקיפות ולמנוע ממני להרביץ, לעצור אותו פזיית כשהוא עושה משהו שממש לא מקובל בבית שלנו אבל בכל מה שנוגע להפרשות אני קצת ניצבת חסרת אונים. כשאתן כותבות בפורום לדרוש בתקיפות ולא בתוקפנות- לא מצליחה להבי איך עשים את זה אופרטיבית בנושא שהוא ככ אישי. כניסה לאזור של קקי- פפי, נחשב אצלי לחודרני. וכן, אני נזכרת מיד שקשה לי לתת לאביתרתרופות ולגזור לו ציפורניים ובעלי עושה את זה. יש לי רגישות בגוף, ולא אוהבת כנכנסים לי , זקוקה, אני להרבה מרחב,גם בפייז. אני מבינה את התפקיד ההורי שלו בלעזור לו לעבור שלב ולהתמודד, חינך לניקיון ובאמת רוצה וחושבת שמסוגל להיגמל. פשוט לא סגורה על עצמי על התפקיד ו"הרשות" שיש לי להציב לו באמת דרישות בתחום הזה. התוכלי להאיר את עיני? הרי גם באוכל או משהו אחר שנכנס לו לגוף אני לא מציבה דרישות, יש לו אוטונומיה מסוימת. ואגב, כשכתבתי התעייפתי, זה בעיקר התעייפתי מעצמי, מלא לדעת, לחפש תשובות, להתמודד עם הסביבה בזה שאני לא בטוחה ככ שהדרך בה אנו נוקטים של דיאלוג ורק עידוד היא נכונה , והיא דרך שתאפשר לו לגדול. אולי אני עם הרגישות וחוסר הביטחון שלי לנושא של גבולות גוף, לא ממש עוזרת לו להתמוד ודווקא עוזרת לאמביולנציה הטבעית שלו? מרגשיה שאני צריכה ללמוד איך לדרשו באופן כללי. אני יותר טובה בלבקש ולשכנע, כשאני דורשת זה רק בדברים שנוגעים בציפור נפשקי ( שינה במיטה בלבד, אחרי 8 בחדר שלו ולא להסתובב בבית, בטיחות, מספר מסוים של ממתקים , גבולות בסיסיים יותר). איך להיות "סגורה" על זה שזה בסדר לדרוש, גם בנושא חינוך לניקיון,ואיך אופרטיבית לעשות את זה בתקיפות, באמצעות טון דיבור או זה יבוא לבד כשאני פשוט אהיה יותרבטוחה? דברים אחרים שהיה צריך לעבור- עזר לו ולנו תהליך הכנה ארוך, שנגמר ב"לחתוך" ערב בלי שתית לילה למשל, כמה לילות של מלחמה עיקשת ואז הרגל חדש, ככה גם המעבר למיטת נוער ממיטת תינוק. דווקא המעבר מגמילה של צצי, לתחליףחלב בגיל נשה היה קל לו. טוב, תודה וחג שמח מיכל