מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הסתגלות לגן והרבצותקרן23/10/2008
בני בן שנה וחצי התחיל ללכת לגן בתחילת שנה זו, ההסתגלות בימים הראשונים היתה קשה, אבל עכשיו הגענו למצב שהוא לא בוכה שאני הולכת, אבל לא נראה מאושר במיוחד -כמו אחד שהשלים עם גזר הדין. וכשאני מגיעה לקחת אותו הוא רק רואה אותי הוא מתחיל לבכות. המטפלות אומרות שהכול בסדר ושהוא בסדר, מדי פעם אני מצליחה לחלוב מהן שקשה לו ושהוא קוטר במשך היום והן מסבירות את זה בכך שעד עכשיו הוא היה איתי. בכל מקרה אחה"צ הוא ממשיך מקטר, לא מצליחה לרצות אותו בשום אופן לא ממשחקים בבית ולא בגינה. ובימים האחרונים הוא התחיל להרביץ לילדים ולצעוק די. שאלותי הן: האם זה נורמלי שהוא בוכה שאני באה לקחת אותו? האם זה נורמלי שהוא מקטר כך? ואם כן כמה זמן שזה נמשך זה נחשב תקין? איך אני מפסיקה את ההרבצות האלו שרק התחילו לפני שזה נשאר קבוע... (אני אומרת לו בתקיפות לא ו את הדברים הבנאליים- זה לא נעים, כואב, אני עצובה - וכמובן זה לא מרשים אותו בכלל). שכחתי לציין שאני זו שבעיקר "חוטפת" הוא פחות מרביץ לבעלי.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שלום קרן,
דפנה תייר24/10/2008כמו להרבה תינוקות ופעוטות - גם אצל בנך הכניסה לגן חדש כרוכה בקשיי התאקלמות . מבחינה זו התנהגותו של בנך בודאי יכולה להחשב כ"נורמלית". לאחר תקופת החגים והחופשות שוב מופיעים קשיים אלו, ועם הזמן יש לשער שהעיניינים יירגעו.
את יכולה לראות פניות רבות קודמות לפורום בענין זה ורצוי שתקראי חלק מהתשובות.
מתוך דברייך משתמע שבנך היה איתך בבית עד לכניסתו לגן, וניתן להבין שכל הקשיים שאת מתאירת - קוטריות, בכי, הרבצות ועוד - החלו לאחר הכניסה לגן. האמנם כך: האם כל עוד היית איתו בבית הוא היה תינוק שונה לגמרי והקשר ביניכם היה טוב בהרבה?
קשיי הפרידה של בנך ממך, הבכי בו הוא מקדם את פנייך, ההרבצות שמכוונות בעיקר כלפייך - כל אלו מעוררים בי השערה שיתכן ויש קושי כלשהו בקשר בינכם.
מובן שקשה לייעץ באמצעי המוגבל העומד לרשותינו, לכן הייתי מציעה לך לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי אישי. אני ממליצה לברר דרך קופת החולים/רופא הילדים שלך על מרפאות או יחידות לאם ולתינוק באיזור מגורייך, שם יושב צוות מקצועי שמתמחה באיבחון ובטיפול בקשיים המופיעים ביחסים שבין אמהות לילדיהן הרכים.
בהצלחה, דפנה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקות לא רוצה לאכול את הבקבוק
מאיזה גיל רצוי לעבור למיטת ילדים נפתחת?
תלישת שערות אצל פעוטות והאם ניתן לטפל
קשיים בגן בבוקר ואובדי עצות
כללי בטיחות ילדים עבור סבא וסבתא
התינוקות מעדיפים את אבא- לא הולכים לגן
אלימות בין אחים- דרכי התמודדות אפשריות
כאבי גזים לתינוק בן חודשיים וחצי
ילד בן 6.5 עם פחדים להישאר לבד מה לעשות?
ערוץ הבריאות
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)




.jpg)
