בן שנתיים - פתאום לא רוצה לישון

שלום אביטל,
את מתארת שינוי משמעותי בהרגלי השינה של בנך, והשערה שהשינוי קשור לאירוע בו הקיא במיטתו. אומנם, הרגלים קבועים עשויים להשתנות בפתאומיות לאחר אירוע קשה שנחווה כמעורר חרדה, ולעיתים לוקח זמן עד שהשגרה חוזרת. נשמע שבנך מתקשה כעת להתרגע במיטתו ולישון כפי שהיה עד כה, והקושי מופיע הן בהליכה לישון בשעת הערב, והן בהתעוררויות בלילה. בוודאי היו התעוררויות-ליליות גם בעבר, אך כעת השהות במיטה כנראה הפכה נעימה פחות, מעוררת חששות שלא היו בעבר, ועל כן טקס ההשכבה נדרש גם באמצע הלילה.
בהנחה שאכן לא היו אירועים חיצוניים אחרים מעוררי חרדה (שינויים בהרגלים, בסדרי היום, במשפחה - למרות שהחגים, כפי שאמרת, היו שינוי משמעותי...), יתכן כי אותו אירוע הקאה אכן היה קשה עבורו: האם הוא ילד שלא נוטה להקיא והיה זה אירוע פתאומי ואף מפחיד? איך הוא הגיב? איך הגבתם אתם: האם זה עורר בהלה? פחד? לחץ? גועל? ובעיקר - האם האירוע דובר איתו מאז? יתכן מאוד כי ההליכה לישון מקושרת כעת לאותו אירוע ועל כן מעוררת חשש.
אני חושבת שאתם נוהגים נכון בכך שבחרתם להמשיך בטקס ההשכבה למרות שהוא אומר שהוא לא רוצה לישון, והמטרה כעת היא להחזיר את הדברים לקדמותם. כדאי מאוד לדבר על האירוע איתו ולומר משהו כמו: "אולי אתה מפחד לשכב במיטה כי אתה דואג ששוב תקיא כמו שהיה כשהיית חולה וזה היה לא נעים בשבילך". אני מציעה לא 'להילחם' איתו בשלב זה, אלא לנסות בהדרגה להחזיר אותו להנאה שבהליכה לישון במיטה, תוך שאתם מסבירים לו שלפעמים זוכרים אירועים לא נעימים כשקורים כשחולים, אבל עכשיו הוא בריא ולכן זה לא יקרה שוב, הוא יכול ללכת לישון בשלווה, אתם נמצאים בחדר לידו ותשמעו אם שוב יהיה חולה וכדומה.
בהצלחה רבה,
מיכל