שלום,

שני שלום

קודם כל מזל טוב על הרחבת המשפחה!

אכן מדובר בארוע קשה לצפייה לכל אדם ובייחוד עבור בתכם בת השלוש, בעיקר בשל העובדה שהיא ראתה את הוריה במצב של חוסר אונים ולא ממש יכולתם להתפנות אליה כדיי לתווך לה את המצב באופן נסבל יותר וניתן לעיכול.

עם זאת, לפי דברייך נשמע שהיא עברה התאוששות טבעית. כדאי לבדוק האם היא מעלה בגן את הנושא ולהדריך את הצוות לאפשר לה לדבר, בהנחה שמדובר בילדה שמבטאת עצמה היטב במילים (יחסית לגילה), ובכלל לבקש מהצוות בגן להיות יותר עם האצבע על הדופק בתקופה הקרובה.

יש כמה דרכים שאתם יכולים לעזור לה לעבד את החוויה שעברה, והעקרון המנחה הוא שהיא אמורה ליזום את העלאת הנושא, ואתם עונים לה בהתאם למה שהיא שואלת, לא מעבר, על מנת לא להעמיס עליה מעבר למה שצריך.

את כבר הזכרת את נושא הציור שהוא אמצעי אחד משמעותי לבטא חוויה לא מילולית. אפשר לשאול אותה מה היא מציירת ואם היא מעלה באמצעות הציור תכנים אפשר להמשיך מכאן לשוחח על רגשות, מחשבות וכו'. כדאי גם לשתף אותה בתחושותיכם באותה הזדמנות-שגם לכם הייתה חוויה לא קלה. זה יתן לה דוגמא ואולי מילים לתחושות שהיא חוותה, פחד, בהלה, דאגה, הפתעה וכו'

אפשרות נוספת היא באמצעות משחק בבובות. ישנן בובות הריוניות, בתוכן ניתן למצוא בובת תינוק. כדאי להשיג אחת בשבילה ולהניח בין יתר הצעצועים האהובים עליה, לאפשר לה לבחור אם לשחק עמה או לא. אפשר גם לקנות צעצוע של מזוודת רופא. אם היא בוחרת לשחק בו, לבדוק אותך אם את חולה, לשקף לה את הדאגה ולהדגיש שלידה זה דבר טבעי (ולא מחלה) גם אם כואב, הכאב עובר ואמא עכשיו מרגישה טוב. אותו דבר לגבי ספרי ילדים בנושא הולדת אחים.

בעקרון, ביטויי הלחץ יכולים להופיע גם עד חודש אחרי האירוע, בכי לא מוסבר, רגרסיה בהישגים התפתחותיים (הרגלי ניקיון, עצמאות)הרגלי אכילה ושינה משתנים, התפרצויות זעם, הצמדות יתר אליכם כחלק מניסיון להבטיח שלא יקרה לכם כלום וכו'.

חשוב לזכור ששינוי בהתנהגות יכול להופיע גם כתגובה לעצם לידת תינוק חדש במשפחה, ולאו דווקא בהקשר של אופן הלידה. אגב, איך היא מגיבה לתינוק/ת, האם מתעניינת ומתקרבת או מסוייגת ואדישה?

אם אינך שקטה וממשיכה להתלבט, בהחלט רצוי לפנות לאיש מקצוע על מנת לקבל חוות דעת, בנוסף להתרשמות שלכם כהורים.

בברכה
אודט