הסבר מהו מוות לילד בן 3 ותשעה חודשי

שלום לנטע,
אכן סקרנותם של ילדים נבונים משמחת אותנו, אך לעיתים משאירה גם במבוכה....מרבית הילדים מתחילים לשאול על נושא הזקנה והמוות רק לאחר שהם נאלצים להתמודד עם פטירה של אדם קרוב ואז הנושא עולה כחלק מההתמודדות עם האובדן והאבל. אולם, ישנם ילדים שמתוך סקרנותם הטבעית, באותו האופן בו הם מתעניינים בהתנהגות אנושית, בתופעות טבע או בפעולתם של מכשירים, מתעניינים גם במוות. אני מאמינה שניתן וכדאי לדבר עם ילדים על כל נושא, גם אם טעון ומורכב, בתנאי שמתאימים את רמת המידע, כמותו ועומקו לרמתם הקוגניטיבית והרגשית. נכון יותר להשיב לילדים על שאלותיהם מבלי להתחמק גם כדי שלא יפתחו 'דווקא' עיניין מוגבר בנושא ("הרי אימא עונה על הכל, למה זה שונה?!") ובעיקר כדי שלא יפתחו לבדם הסברים על הנושא מתוך המידע החלקי והמקוטע שהם מצליחים לאסוף בעצמם: לרוב הם ימציאו משהו הרבה יותר מפחיד ומאיים בעצמם ולא ידעו להתמודד איתו. הדיון בנושא מוות טעון בכל גיל, וההבנה בכל שלב (גם אצלנו המבוגרים...) מחלחלת בכל פעם קצת אחרת, בהתאם גם לתפיסה התרבותית והדתית שלנו ואפשר להסביר לילדים באופן עינייני בהתאם למה שהם שואלים ולתפיסה של המשפחה.
ובנוגע לשאלות של בנך: אני מציעה להיות קשובים ולהבין מה בדיוק הוא שואל וגם חשוב לנסות להבין מה עורר בו את השאלה (האם שמע את המושג מוות, האם מישהו דיבר בגן, האם פגש איש זקן, האם מתוך סיפור או אגדה שקראו וכדומה) ולהשיב בהתאם. יתכן כי השאלה שלו עיניינית וספציפית וכך גם צריך לענות לו, וסביר שתחילה הוא יסתפק במידע זה (למשל, "איפה אנשים זקנים גרים"). לא כדאי להיכנס לנושאים נוספים נילווים אם הוא לא שואל עליהם (למשל, "הלויה"), ולנסות לקרב את התשובות לעולם שלו ככול שניתן. חשוב לציין כי ילדים בגילו עדיין תופסים 'מוות' כהפיך ולא סופי ועל כן יכולים לתאר מוות במשחק ותחיה מיד לאחריו (וזה נורמלי!).
מכיון שהנושא טעון מאוד רגשית, חשוב להיות עירנים ולשים לב האם הוא מפתח עיסוק יתר בנושא באופן שהופך טורדני או מציף מידיי, האם הנושא מעורר בו רגשות וחששות מעבר לסביר ואם כן לפנות לייעוץ מתאים.
בהצלחה,
מיכל