שאלה לגבי הרדמות

שלום רב,
תינוקות קטנטנים שזמני השינה שלהם אינם סדורים עדיין, ישנים ומתעוררים לסירוגין ופעמים רבות ההרדמות היא תוך כדי יניקה או אכילה מבקבוק. בהדרגה, כאשר זמני העיירות הופכים ארוכים יותר ומתחילים להיווצר זמני שינה קבועים, מתחילים להתפתח טקסי הירדמות שאינם תלויים באכילה ומותאמים יותר לגיל הילד. תינוקות נרגעים על הידיים ובנדנוד כיון שמערכת העצבים הבלתי בשלה שלהם זקוקה לוויסות חיצוני על מנת להיכנס למצב רגיעה ולהירדם. הם עדיין לא מסוגלים להתרגע בעצמם או לעצום עיניים על מנת להיכנס למצב שינה, לפעמים תנועות הגפיים הנובעות מהרפלקסים מעירות אותם, והם זקוקים להחזקה החיצונית שהנדנוד והאחיזה מקנים.
לפעמים הרצון לויתור על הירדמות על הידיים מתחיל אצל הורים כאשר משהו מתחיל להשתבש ולהפריע: הטקס מתארך מידיי, התינוק הופך כבד ופחות נעים להחזיק אותו וכדומה ואז מנסים למצוא חלופה לטקס. עדיין, גם אצל תינוקות קטנים ניתן לפתח טקסי הירדמות עצמיים, והורים רבים מדווחים ש"בילד השני" זה התחיל מוקדם מאוד...כלומר, מה שהיה מתאים בבית כשהיה ילד אחד בלבד, כבר פחות מתאים כשיש יותר ילדים, יש פחות זמן, הטקס של הילד הגדול ממושך יותר, ואז גם קטנטנים נרדמים לבדם ומצליחים להתרגל לזה.
כלומר, בעצם אין "גיל" שבו "צריך" לוותר על ההירדמות על הידיים, זה יותר קשור להרגלי הבית של כל משפחה ולמה שמתאים להורים ולמזג של הילד. אבל חשוב מאוד לזכור שמה שמאפשר הירדמות בתחילת הלילה, הוא גם מה שיאפשר אותה בהמשך, כאשר מתעוררים באמצע הלילה. אם בתך התרגלה להירדם על הידיים בשעת הערב, הרי שגם באמצע הלילה, כאשר תתעורר, תתקשה להירדם ללא הרגל זה (האם זה קורה כבר עכשיו?), ועל כן כדאי לצייד אותה בהרגלי הירדמות עצמיים, שאינם תלויים בכם.
אין צורך לעשות את המעבר פתאומי או "בבום" כפי שציינת, ניתן לעשות את הטקס בדיוק באותו אופן בו הוא מתנהל כיום, אך להניח אותה במיטה כשהיא מנומנמת אך עדיין ערה ולהישאר לידה, לשיר, ללטף ואת ה"החזקה" הפיסית שעשית על הידיים עד כה, להחליף ב"החזקה" חיצונית, תומכת יותר רגשית שתקנה את הליווי וההתרגעות ללא האחיזה על הידיים.
ליל מנוחה...
מיכל