דעתנות התינוק למול רצונותינו

שלום קרן

אכן התינוק שלכם גדל והוא כבר לא תינוק פסיבי שמעבירים ממקום למקום אלא תינוק מוטורי בעל יצרים, דחפים, סקרנות ורצון לגלות עולם -הוא גילה את יכולתו להשפיע על העולם ועל האובייקטים שבו- צעצועים, חפצים ובמיוחד-ההורים שלו..
אני מרגישה שאת ככל הורה מוקסמת מהתהליך היפה הזה בהתפתחות שלו ובכל פעם שיש אילוץ מהמציאות ש"מפריע לו" בדרך לגלות עולם, את חוששת שאת פוגמת בתהליך ובחופש של בנך להתחבר ליכולות המדהימות שלו.
אענה לשאלתך בצורה הכי פשטנית -כבר מגיל מאוד מוקדם תפקידכם כהורים הוא לייצג את המציאות והאילוצים שהיא מכתיבה ולעצור את בנכם במקומות המתאימים. זו לא עקשנות מצדכם שיענה לגחמות שלכם, מדובר בכורח המציאות! אל תוותרו לילדכם מתוך חשש שאתם מגבילים אותו ומתסכלים אותו ללא צורך-כשילד צריך להוריד בגדים כדי להכנס לאמבטיה- אין ברירה, כשצריך להחליף חיתול-כנ"ל. הסחת דעת והצגות הם רעיון טוב להפיג את האווירה המתוחה, אך לפעמים לא יהיה להם מקום ותצטרכו להיות מאוד ענייניים ולקבוע עובדות בשטח. את יכולה להראות לבנך שאת מבינה את התסכול שלו ולהשתתף בצערו ועם זאת-אל תהססי לרגע והמשיכי עם מטרתך. תני לכך ליווי במילים "אני מצטערת שזה לא נעים לך עכשיו לעשות הפסקה אבל אין ברירה חמוד-צריך להתקלח". הוא לא יבין אולי את עומק העניין אבל את הטון הרגשי שלך הוא בהחלט יקלוט.

לגבי נושא השינה- לא ברור לי מה עמדתך בנושא והאם בנך ישן עמכם כחלק מאמונה בשינה משותפת או כאילוץ שהפך להרגל עם הזמן. אני אישית מאמינה שילד זקוק לשינה במיטה משלו וכשילד ישן במיטת הוריו מתחילים להיווצר תהליכים לא נכונים בכל מיני כיוונים. תארי לך שהיה מתעורר במיטתו, שם היה יכול לנוע מצד לצד בשקט, בלי לסכן את עצמו בנפילה, מבלי להפריע לאף אחד ומבלי שיפריעו לו. בכל מקרה בשלב מסוים הייתם נאלצים לקום לקראתו כי היה דורש את נוכחותכם, אך עד אז הוא חופשי ומאושר לשחק מספר דקות במיטתו.

בהצלחה

אודט