הילדה לא מפסיקה לבכות בגן

שלום אפיק

על מנת שאוכל להשיב לך בצורה יותר עניינית ומותאמת, תצטרך לספק יותר פרטים הן לגבי בתך והן לגבי המסגרת הגנית החדשה.
לפי דבריך לא היה ברור-האם כניסתה של בתך נעשתה בתחילת השנה או בימים האחרונים, ואם כן-מה עיכב את כניסתה עד כה? האם רק אתה מודאג לגבי הסתגלותה למסגרת החדשה או שגם הגננות הפנו את תשומת לבך לקושי כחריג? האם הן מזעיקות אותך מהבית/עבודה על מנת לקחת אותה מהגן אחרי שעות של בכי?

באופן כללי, המעבר המשמעותי של ילד למסגרת חינוכית כלשהי הוא המעבר הראשוני-מהבית, בו קיבל יחס אישי, אל מחוץ לבית-שם הוא נדרש להיות פרט בתוך קבוצה ולעבור תהליך סוציאליזציה. בתך כבר עשתה את המעבר המשמעותי הזה לפני שלוש שנים כך שבהחלט קיימת הציפייה שמעבר ממסגרת פרטית למסגרת עירונית יהיה פחות דרמטי ממה שאתה מתאר, אך בהחלט מעבר שמחייב תהליך הסתגלות.

כמה שאלות חשובות לגבי בתך-כיצד היא הסתגלה עד כה למעברים, מהבית לגן לראשונה, במעברים בין הקבוצות בתוך הגן משנה לשנה? האם היה לה טוב בגן לאורך השנים? איך היית ממקם אותה מבחינת ההתפתחות שלה בהשוואה לבני גילה-מעל, מתחת או בהתאם לגיל? האם שפתה (הבנה והבעה ) מפותחת לגילה? האם היא משתפת אתכם בבית בחוויות מהגן או מסבירה מדוע היא בוכה? האם היא בתך הבכורה או שיש ילדים נוספים בבית שחוו מעבר מגן פרטי לעירוני ואיך היה המעבר?

לגבי המסגרת העירונית-כמה ילדים יש במסגרת ביחס לגודל הקבוצה בגן הפרטי? האם בתך בין הקטנים בגיל או בין הגדולים? האם יש בגן ילדים שהיא מכירה ? כמה שעות היא מבלה בגן-חצי יום או יום מלא? האם הייתה לך אפשרות בחירה בין גן זה או אחר ואם כן-מדוע נבחר דווקא הגן הזה?

באופן כללי יש שתי אפשרויות-האחת, שבתך מגיבה באופן כה קשה למעבר משום שהמסגרת אינה מתאימה לה ולצרכיה באופן בסיסי. אפשרות שנייה היא שלבתך קשה עם מעברים ללא קשר למסגרת המסוימת ויידרש שיתוף פעולה הדוק ביניכם כהורים לבין צוות הגן בתקופה הקרובה על מנת להקל עליה את המעבר ככל שניתן.
אשמח לכוון אותך באופן ספציפי לאחר קבלת המידע החסר.

אודט