כניסה למטפלת

שלום אפרת

התחושות שאת מתארת לקראת חזרתך לעבודה והעברת הטיפול בבנך למטפלת, הן מאוד טבעיות. אחרי הכל, את כבר שלושה חודשים סביב השעון עסוקה כל כולך בטיפול בבנך ובבניית הקשר ביניכם שרק הולך ומתעצם.
בעקרון, אני סבורה שהקושי שחווה אם המשאירה את בנה לטיפול של מטפלת, גם המסורה ביותר, הוא גדול מהקושי שחווים התינוקות עצמם. ככל שהתינוקות צעירים יותר, כך המעבר למטפלת קל יותר עבורם משום שמה שחשוב כרגע בחייהם הוא שייענו לצרכיהם הבסיסיים באופן מותאם ובזמן-יקבלו אוכל כשהם רעבים, יוחלף להם חיתול כשהם רטובים, יניחו להם לישון כשהם עייפים וכמובן- שהטיפול בהם ילווה באהבה וחמלה ומתוך בטחון ורוגע.
מדברייך נשמע שאת מצאת מטפלת שאת שלמה איתה, ככל שניתן, וכי חזרתך לעבודה היא הכרחית ולא מותירה בפניך ברירה אחרת.

קשה לי לתת לך "עצות" למעבר קל יותר משום שאינך מפרטת נושאים בהם את מתלבטת, ואולי בצדק, משום שאינך יכולה לנבא בשלב זה דילמות שאולי יעלו בהמשך. כפי שאמרתי, המעבר הוא מאוד משמעותי מבחינתך כאם, שצריכה לתת אמון באישה, בדרך כלל זרה, שאמורה לטפל בדבר הכי יקר לך ולדעתי אי אפשר ממש להתכונן אליו. בסופו של דבר הזמן עושה את שלו וברוב המקרים נוצר תהליך של אמון בין האם למטפלת, שמאפשר לאם להתפנות לעבודתה מבלי להיות מוטרדת ללא הרף לגבי שלומו של בנה, או לחילופין להרגיש אשמה גדולה על כך שהיא איננה איתו. תחושות האשמה הולכות וקטנות ככל שעוברים הימים ומקבלים אישור לכך שהתינוק בידיים טובות.
נדרש איזון מאוד עדין בין מתן תחושה למטפלת כי את בוטחת בה ונותנת לה יד חופשייה לפעול לפי הבנתה, לבין מעקב ופיקוח שלך שאכן הטיפול בבנך נעשה כראוי ולפי השקפת עולמך. ככל שתתני יותר אמון במטפלת כך היא תרגיש יותר נינוחה ותוכל להתמסר יותר לטיפול הפיזי והרגשי בבנך.
ללא ספק חשוב שתעבירי לה חפיפה לגבי הצרכים של בנך כפי שלמדת אותם עד כה, אך חשוב שתאפשרי לה מרחב ללמוד בעצמה את צרכיו ולעתים היא אף תוכל להעשיר אותך מנסיונה.

רעיון אחד שאולי אוכל לתת לך, במקרה שיתאים גם לך וגם למטפלת, הוא לבקש ממנה לרשום במחברת בקצרה, איך עבר היום שלהם יחד-מתי אכל, כמה אכל, מתי נרדם והתעורר, איך היה מצב רוחו, מתי יצאו לטייל, במה שחקו (יותר מאוחר) וכו'.. כך תוכלי להרגיש שגם אם לא היית שם, יש לך מושג על מה עבר על בנך במהלך היום וגם תוכלי לייצר דיאלוג עם המטפלת סביב בקשות שלך לגבי אופן הטיפול בבנך באופן ספציפי.

בהצלחה ובשעה טובה
אודט

תודה רבה אודט. יש לי שאלה נוספת, אולי קצת לא לעניין, אבל מאחר ואני אם בפעם הראשונה אז... דיברתי עם חברה שלי- אם לבן בן 7 חודשים והיא אמרה לי שהיא לא מוכנה לתת למטפלת לטפל בילד שלה כי הוא נקשר אליה יותר מידי ושהיא הוציאה אותו לאחר שבועיים לידי ההורים ובעלה ותימרנה כל הזמן בניהם.... שאלתי היא האם כאשר בני יתחיל להתוודע למטפלת מקומי כאמא יקבל פן פחות חשוב מכפי שאני מרגישה עכשיו. האם עצם זה שתהיה עוד דמות דומיננטית אחרת (פרט לאבא כמובן..) יגרום לי לקבל פחות משמעות בעניו. בני הוא מאוד ידידותי וחשוף לסבים וסבתות שלו כל הזמן וגם לדודים אבל אף פעם לא ברמה של 8 שעות יומיות. מקווה שאני ברורה תודה

ראשית אני מתנצלת על העיכוב בתשובה, קשור לבעיה טכנית..

השאלה שלך מאוד לעניין ואת מתייחסת לנושא שכל אם שמפקידה את בנה אצל מטפלת, בייחוד בפעם הראשונה-חווה.
באופן חד משמעי אומר לך כי מקומך כאם לבנך לא ישתנה כתוצאה מכך שדמות אחרת תטפל בו, תאהב אותו והוא מן הסתם יחזיר אליה אהבה. אולי בתחילה יהיה לך קשה לראות זאת כי בגיל שלושה חודשים היכולת שלו לבטא את העדפותיו, ולתגמל על הטיפול בו, מוגבלת יותר, אם כי בהחלט קיימת. בהמשך, לקראת גיל חצי שנה הוא יתחיל לרכון לעברך כאות לרצונו להיות מורם על ידך,אחר כך יזחל לעברך בבואך הבייתה וכו'..
ללא ספק מתעוררת "תחרות" סמויה -מי מטפלת יותר טוב, מי מאכילה יותר טוב, ואם מדובר במטפלת מסורה-תגלי לעתים שבנך משתף פעולה יותר טוב איתה מאשר אתכם-יאכל יותר מסודר ובכמויות גדולות יותר, יישן בשעות קבועות..זוהי ההתמחות שלה. אם תשכילי להנות מכך, ללמוד ממנה את מה שיש לה להציע בנושא גידול בנך כאם טרייה, ולהרגיש שבהעסקתך אותה את מעניקה לבנך את הטיפול הטוב ביותר בהעדרך, אזי לא תצטרך להתפתח תחרות. ללא ספק נדרשת גם רגישות מצד המטפלת על מנת לא לערער את הדימוי שלך שהולך ונבנה כאם מיטיבה לבנך.

אם שמרגישה מאוימת מכך ש"בנה נקשר יותר מד"י(למה בדיוק הכוונה??) למטפלת, במקום להנות מכך שבנה הצליח לתת אמון בדמות אחרת בהעדרה, צריכה לבדוק עם עצמה מה הסיבה לכך שהיא אינה מרגישה בטוחה במקומה אצל בנה. חשבי , מה היא משדרת לבנה לטווח ארוך לגבי יצירת קשרים עם אחרים משמעותיים ומתן אמון בהם? שזה לא בסדר שטוב לו כשהוא בלעדיה?

שיהיה לך בשעה טובה בחזרתך לעבודה!

אודט