גבולות לילדה בת שנתיים ושלושה חודשי

לשאלתך הראשונה:
ראשית - כל הכבוד לכם ולה על הגמילה המוצלחת ובגיל שנחשב אולי היום לצעיר, אך לדעתי עשיתם זאת בזמן הנכון (אני אף מאמינה שאפשרי וכדאי לגמול בגיל צעיר אף יותר). עם זאת אין כל בעיה עם כך שלעת עתה בתכם עדיין לא לקחה על עצמה את מלוא האחריות (למשל בגן) ובהחלט יש מקום שהצוות, הסבתא או כל מבוגר שנמצא איתה ייזום הליכות לשירותים בזמנים סבירים (וזאת מבלי לשאול: "יש לך/רוצה לעשות פיפי?" אלא פשוט לומר לה: "בואי חמודה, הולכים לעשות פיפי" וללוות אותה לשירותים.
לגבי גמילת הלילה - עושה רושם שגם זה הולך לכם די בקלות, ועליכם לברך על כך כי מעט פעוטות בגיל הזה גמולים בלילה. עיזרו לה על ידי כך שתקפידו שתעשה פיפי ממש לפני השינה, והזכירו לה שאם יהיה לה פיפי בלילה - שתקרא לכם ואתם תשמחו לקחת אותה לשירותים. אם למרות זאת יש פיספוסים - אפשרי שתיזמו ותעירו אותה כדי שתלך ותתרוקן.
בבקרים שהיא קמה בהם יבשה ציינו זאת לחיוב, אם קורה שקמה רטובה אימרו: "אוי, חבל, את רטובה כי עשית פיפי במיטה. לא עושים פיפי במיטה, זה לא נעים. אבל הלילה אם תרגישי שיש לך פיפי - אל תעשי במיטה אלא תקראי לנו ואנחנו ניקח אותך לעשות פיפי בשירותים וזה יהיה הרבה יותר נעים". בשני המקרים - אל תעשו מזה "טררם" גדול מדי.

לשאלתך השניה:
בהתאם לאיפיוני גיל שנתיים - בתכם מנסה אתכם ובודקת גבולות. וזה לגמרי בסדר. הענין הוא שמולה צריכים לעמוד הורים ששמים לה גבולות. תיקצר היריעה מלהסביר בפרוטרוט איך בדיוק עושים זאת, אך אומר שנתינת הסברים ארוכים ומלומדים מצד אחד וענישה מצד שני אינם הצבת גבולות מתאימה בגיל שנתיים.
אני ממליצה להגיב מיידית לכל התנהגות שלה שאינה מקובלת עליכם, ואף להשגיח ולדאוג לכך שהתנהגות שכזו פשוט לא תצא אל הפועל. הווה אומר - לדאוג למנוע ממנה את האפשרות שבכלל תגיע לטלפון ותבצע בו את זממה. תוך כדי כך לומר לה בטון תקיף שאינו משתמע לשתי פנים: "לא! אסור!" ולהרחיק אותה מהחפץ. אם יש צורך - לחזור על כך שוב ושוב עד שתבין שאתם מתכוונים לכך בשיא הרצינות. איני מוצאת טעם בהעמדתה במצב בו היא צריכה להעיד על עצמה שלא התנהגה כיאות. לעומת זאת - אל תשכחו לחזק אותה בכל פעם שכן מתנהגת לפי דרישותיכם וציפיותיכם.
בהצלחה, דפנה.