התנהגות מדאיגה מילדה בת שנתיים

ברשותך, אחלוק על הגדרתך את התנהגותה של בתך כ"מאוד מוזרה".
את מתארת את הרקע ואת הנסיבות בהן מופיעה ההתנהגות של ביתך הפעוטה, ואכן נראה שזו פשוט התנהגות אשר מבטאה את רצונה לקבל את תשומת הלב ואת הטיפול היחידני שהיא זקוקה להם. אין לשהתעלם מכך שזו פעוטה שעד לא מזמן זכתה להרבה תשומת לב בהיותה בת יחידה ומטופלת על ידי סבתה עד גיל שנתיים. והנה פתאום עליה לחלוק את מקומה עם עוד פעוטות רבים בגן ועם אחות תינוקת בבית. לא מוזר הוא, אם כך, שהיא מנסה לסחוט כל טיפה של "עוד קצת אמא רק לעצמי".
המלצתי: הביני אותה ונסי להעניק לה בשעות שאת איתה כמיטב יכולתך חום, מגע, תשומת לב ואהבה.

ועם זאת, וכאן אני עוברת לחלק השני של שאלתך, אין זה אומר שעליכם למעול בתפקידכם ולהפסיק לשים לה גבולות. לפיכך, כשהיא מופיעה באמצע הלילה בחדרכם אין זה הזמן לנסות "לשכנע" אותה לחזור למיטתה (ובטח ובטח שלא לשכנעה להכנס למיטתכם!). זה הזמן ל ק ח ת אותה למיטתה, חד וחלק. הצבת גבולות אינה הסבר, שיכנוע, הצעה, משא ומתן. הצבת גבולות הינה החלטה חד משמעית שההורים קיבלו ושהם דואגים שתתבצע, גם אם ילדם לא ממש מרוצה מכך או מסכים .
אז אולי היא תבכה לילה או שניים, ואולי תנסה את מזלה עוד כמה פעמים ותופיע לצד מיטתכם - לכל אלה קוראים "בדיקת גבולות" - אך אתם תהיו עקביים בתגובתכם, תבהירו לה ברוך אך בתקיפות שמקומה במיטתה ותחזירו אותה לשם.
לילה טוב, דפנה.