בן 9 חודשים

סיגל שלום

ראשית ברכותיי על ההישג המרשים שלכם של השכבה ללא בכי.

כמה שאלות-האם במעבר לזחילה שיניתם משהו בסביבה הפיזית בביתכם שבנכם הורגל אליה? האם נהג לשהות בלול וכעת הוא הוצא משם לצורך הזחילה וחש פחות מוגן? האם קורה שבמהלך הישיבה שלו הוא נופל מכיוון שלא מספיק יציב? איך הוא מגיב כעת באופן כללי לפרידה מכם (מעבר לידיים של סבא/סבתא, מטפלת אם יש?) כיצד הוא מגיב כעת לאנשים חדשים בקרבתו? האם בנכם בימים אלו בקו הבריאות? האם מצמיח שיניים?

יכולות להיות מספר סיבות לשינוי ההתנהגותי שחל כרגע בבנכם ונושא שיטת ההשכבה הוא רק אחד מהם, כך שלא הייתי ממהרת להסיק מסקנות.
השכבה היא בעיקרה תהליך של פרידה וכעת עם שיטת חמש הדקות החרדה סביב הפרידה מכם הועצמה. עם זאת חשוב לזכור שאתם עדיין בתחילת התהליך ועם הזמן עוצמת החרדה תפחת והאמון שאמא ואבא הם דמויות קבועות ויציבות ואינן נעלמות-יגבר.

מעבר לכך חשוב לציין:
בנכם עובר כעת תקופה של קפיצה משמעותית בשלב הההתפתחותי -ממצב של נייחות, בה נשאר פחות או יותר בעמדה בה הונח והביט על העולם מזווית מסוימית (בטן/גב) למצב בו הוא התרומם לישיבה, ידיו פנויות למשחק, הוא משקיף על העולם מגובה אחר, וכעת הוא זוחל ומתחיל להיות נייד. אלו הם אינם רק הישגים מרשימים בהתפתחותו המוטורית, אלו גם הישגים משמעותיים בהתפתחות הקוגניטבית והרגשית של בנכם. הוא מגלה את היכולת שלו להתרחק מכם ולחקור את העולם ותחושת הנפרדות שלו מכם הולכת ומתגברת ומגבירה את תחושת החרדה.

בכל מקרה, לא הייתי מפסיקה את שיטת ההשכבה כמענה להתנהגות של בנכם.

כן הייתי נענית למחאות שלו כמה שניתן, כלומר, לא להשאיר אותו הרבה לבד, לשבת ולשחק יחד איתו על השטיח, לאפשר לו להיות על הידיים כשהוא דורש וכו'. לא הייתי משנה כעת הרגלים נוספים בחייו או בחייכם כמה שניתן, על מנת לשדר לו יציבות.

בברכה,
אודט