גמילה מטיטולים

על פי גישתי וניסיוני, תופעת ההתאפקות והעצירות אותה את מתארת, כמו כל השתלשלות העיניינים אצלכם, שכיחה בקרב פעוטות הנגמלים בגישה הרווחת כיום - גמילה בגיל שנתיים וחצי (ומעלה) בגישה "זורמת" המניחה לפעוט להוביל את התהליך.
בנקודה בה אתם נמצאים כרגע, עליכם לפתור ראשית את בעיית ההתאפקויות ולהפסיק את סיבלו של בנך. עצתי היא לתת לבנך (לתקופה של מספר שבועות עד שהבעיה תיפתר) אחד מהמוצרים הטבעיים הנמכרים ברשתות הפארם, שמטרתם לרכך את הצואה ולהסדיר את היציאות (התייעצי עם הרוקח). אני מדגישה שאין כוונתי לנרות או לחוקנים!
במקביל, בעדינות אך גם בתקיפות, התעקשו על הושבתו על האסלה לעשיית צרכיו.
במידה והבעיה לא תיפתר הייתי מציעה לפנות לייעוץ מקצועי.
אנא עייני בתשובתי לפנייה קודמת היום בנושא.
בהצלחה, דפנה.

העניין הוא שהוא מתאפק גם מפיפי וכאשר אני מציע לו לשבת בסיר או באסלה הוא מסרב ובוכה וכאשר אני מתעקשת הבכי וההתנגדות שלו גוברים והפיפי יוצא לו בלי שליטה בריצפה. בגן הוא כמעט ולא מתנגד לשבת באסלה. אציין שהילד הוא מאוד עקשן וקשה מאוד לשכנע אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה גם בדברים אחרים, אוכל, שתיה, שינה משחק וכו'

שימי לב למילים שאת בוחרת: אני מציעה לו...
ובכן, לגישתי, ההורה אינו "מציע" לילד לעשות את צרכיו בשירותים, אלא קובע לו עובדה, מציב דרישה, או לצורך הענין - מציב גבולות .
אין זה אומר שההורה אינו עושה זאת בדרכי נועם ככל שניתן, בשקט, בסבלנות, בהבנה לקושי של הילד ובעידוד ובתמיכה, אך עדיין הוא ק ו ב ע לילד דרישה חד משמעית וברורה.
להצעה, כידוע לך, ניתן לסרב. וכך עושה בנך. האם היית מציעה לו לתת לך יד בכביש על מנת לחצותו, או שמא היית קובעת עובדה - בכביש אתה נותן לי יד! כך בדיוק תנהגי בנושא השירותים.
ילדך אינו בהכרח עקשן כמו שאת מציינת. יתכן פשוט שהוא בודק גבולות מול הורה הססן. אם כך - הפסיקי להיות כזו. הלוא יש לך הוכחה לטענתי - ראו זה פלא - שבגן הוא כמעט לא מתנגד לשבת על האסלה. אולי זה משום שהוא רואה בגננת דמות סמכותית? חישבי על כך.