יציאה לנופש ללא הילד

ניתן להבין את דאגתכם והתלבטותכם לגבי הנסיעה. אינני יכולה לומר לכם כיצד הנסיעה תשפיע על בנכם, האם יכעס, יהיה מדוכא ואיך יקבל אתכם כשתחזרו. אני בספק אם מישהו יכול לערוב לידכם בעיניינים אלו.
ניכר כי בנך, ואתם איתו, עברתם כבר מספר שינויים בתקופה האחרונה - התאקלמות בגן, מחלות, הוצאה מהגן. נסו לבדוק מה היו ההשפעות של שינויים אלו עליו ועליכם, יתכן וזה יתן לכם רמז לגבי השפעות עתידיות של הנסיעה.
איזה מן ילד הוא באופן כללי: פתוח? שמח? סקרן? מסתגל? האם תכונותיו יעזרו לו להתמודד עם הנסיעה או שמא יחבלו ביכולתו להתמודד כהלכה? לפי המעט שתארת את יחסו אל הסבים שלו מתקבל הרושם שהוא מהסוג של ה"מתחממים לאט". לילדים אלו עשוי להיות מאתגר יותר להתמודד עם שינויים.

אם תחליטו לנסוע אמליץ על מספר דברים:
* רצוי שבנכם יתרגל יותר לטיפול של הסבים. השתדלו להשאירו למספר שעות גדל והולך במחיצתם, ובידקו כיצד שני הצדדים מסתדרים במצב זה.
* עדיף שהעולם המוכר של התינוק ישתנה כמה שפחות כשאתם אינכם: רצוי שסדר יומו הרגיל יישמר, ורצוי שהוא ישאר בבית והסבים יעברו אליכם לכל פרק הזמן. המעברים בין הבתים עלולים לפגוע בתחושת ההמשכיות והבטחון של בנכם.
* הנחו את הסבים לגבי הרגליו והעדפותיו.
* סעו רק אם אתם שלמים עם החלטתכם. אין טעם בנסיעה שתגרום לכם יסורי מצפון ורגשי אשמה שיפגמו בהנאתכם. מותר לכם להחליט לקחת מספר ימים לעצמכם ולטיפוח הזוגיות שלכם, אך עדיף שתהיו שלמים עם החלטה זו עד כמה שניתן על מנת שתוכלו לשדר תחושות חיוביות לבנכם.
בברכה, דפנה.