מות סבא

שלום למאי,

השאלה כיצד לסייע לילדים להתמודד עם פטירה של קרוב משפחה הינה מורכבת מאוד, שנויה במחלוקת ומשתנה מאוד בין תרבות לתרבות. אני מאמינה שניתן לשתף ילדים בכל, בתנאי שמתאימים את הדברים הנאמרים ליכולתם הרגשית והקוגניטיבית. מכיוון שציינת שבנך היה מודע למחלתו של הסב, שהוא עסוק במה קורה לו כעת, לא יהיה נכון להשאיר אותו "בערפל", ללא תשובות, ולצפות שיפסיק לדבר על זה מבלי לספר ולהסביר. לא יהיה נכון לתת לו " לשכוח" (אם זה עלה כאפשרות): הוא לא באמת ישכח, ואנחנו לא היינו רוצים שהוא יחשוב שאנשים אהובים נעלמים בלי סיבה או הסבר. גם אין להניח שהוא יתעלם מהעובדה שאביו האבל מתנהגים כרגיל כשיראה את תגובותיו הרגשיות. בנוסף, גם היא, למרות גילו הצעיר, צריך את האפשרות וההזדמנות להתאבל.

לכן אני חושבת שנהגת נכון כאשר השבת לבנך על שאלותיו, וסביר ששאלות ימשיכו לעלות בזמן הקרוב וגם בעתיד. חשוב להשיב לו, גם ולתת מקום לביטוי רגשי: אנחנו עצובים, נתגעגע לסבא, סבא ייחסר לנו וכדומה. אפשר לנסח הסבר שלוקח בחשבון את המציאות, כלומר את המחלה והפטירה, ולומר משהו כמו: "סבא היה מאוד מאוד חולה ולפעמים רופאים לא מצליחים לעזור לאנשים כשהם מאוד חולים ואנחנו לא יכולים לפגוש אותם יותר". השיחה על גן עדן מתאימה כאן אם זוהי הגישה התרבותית-דתית שלכם: משפחה אחרת יכולה להגיד 'סבא נמצא בשמים', 'במקום רחוק', 'באדמה' וכדומה. חשוב לדעת שילדים בגילו עדיין נוטים לחשוב שמוות זה דבר הפיך ולכן הוא עשוי להמשיך ולשאול מידי פעם איפה סבא או לחשוב שהוא יחזור וזה נורמלי לחלוטין.
אני חושבת שכדאי לקחת אותו לשבעה, שיראה את כל האנשים שאוהבים את סבא באים לדבר עליו יחד, וגם יוכל לפגוש את אביו. חשוב מאוד מאוד (!) להכין אותו לקראת השבעה: לספר שיהיו הרבה אנשים, שיהיו תמונות של סבא, שאבא מגדל זקן כי זה המנהג של אנשים כשהם עצובים בגלל מישהו וכו' (הוא כבר יכול להבין את הרעיון של 'מנהג' - כמו מאכלים של חגים, שירים וכדומה). חשוב להכין במיוחד אם בבית יושבים על הרצפה, אם התמונות מכוסות, אם יש תפילות לאורך היום וכו' כי זו חוויה 'אחרת', שונה מכל הביקורים אצל סבתא. לכן גם כדאי להגיד שאבא לא 'סתם' נמצא אצל סבתא, אלא הוא שם עם אחיו ואחיותיו לכבוד סבא.
בכלל, חשוב להדגיש שילדים מגיבים בדרכים שונות, לעיתים בלתי צפויות, ומעמידים את המבוגרים לא פעם בשאלות קשות ומורכבות. למשל, ילדה פעם אמרה לי על שבעה: "זאת מסיבה בשביל סבא אבל הוא לא היה" ועל האזכרה : "הלכנו לבקר את סבא, הוא שוכב עכשיו במיטה שעשויה מאבן". זו הדרך של ילדים להתמודד, בשפה שלהם, עם המציאות המורכבת שהעולם שלנו בנוי ממנה, ואנחנו מנסים להבהיר את המציאות הזו בשפה שלהם, למרות שזה לא תמיד פשוט....
אני משתתפת בצערכם,
מיכל