לא מצחצח

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • לא מצחצח
    אלינור
    16/12/2008

    בני בן שנה ו 5 וסוגר את פיו כשאני מעטניינת שיצחצח שיניים, הראתי לו אין אני מצחצחת , נתתי לו את המברשת שישחק איתה באמבטייה , הוא מקקרב את המברשת לפה שלי אך לא מוכן לפתוח את פיו , מה לעשות ? לוותר? לנסות בכח? אם אצחצח לו שיניים בכח לא תגרם לו טראומה כי אני"מכאיבה" לו? אם אנו עושים אינהלצייה בכח , או תרופות כלשהן , האם זה עלול לפגוע באמון שלהם בנו? האם זה פוגע בהם מבחינה רגשית? אשמח לתשובה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    לא מצחצח

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • הצבת גבולות בגיל הרך

    אודט בוקאי
    16/12/2008

    אור שלום

    אני רואה את הנושא שהעלית במסגרת נושא רחב של הצבת גבולות. החשש שאת מעלה, שהפעלת סמכות הורית תגרום לטראומה אצל הילד, מלווה הורים רבים לילדים בגיל הרך, מאחר שהם מפרשים את הבכי של ילדיהם כהאשמה על היותם הורים "רעים".

    הדוגמאות שאת מציינת, נטילת תרופה וצחצוח שיניים, הן דווקא דוגמאות "קלות" יותר, משום שהן מדברות על מצבים בהם קיים הכרח במציאות , במקרה זה בריאותו של ילדכם, שמאלץ אתכם כהורים להפעיל סמכות. מאחר שמדובר בגילאים צעירים, בהן היכולת המילולית של הילד אינה מפותחת, לעתים קשה יותר לגייס את הבנתו של הילד שמדובר באקט שחיוני לו ומגיע מתוך דאגה, על מנת שלא יחווה את האקט ככוחני ומופעל נגדו.

    עם זאת, כמו בכל תחום של הצבת גבולות, אני סבורה שכאשר הורה מעביר מסר ברור וחד משמעי ולא נותן לילד תחושה כי ההחלטה בידיו וכי הוא ממתין לאישורו-כך הילד ישתף פעולה ופחות יקשה על ההורה בסרוב שהוא בעצם חלק מבדיקת גבולות.

    אני בהחלט מסכימה שמדובר באתגר לא פשוט המחייב מכם כהורים למאמץ למצוא את הדרך בה הדרישה שלכם תועבר באופן תקיף אך לא תוקפני. נדרשת כאן בעיקר התמדה ועקביות (למשל בנושא הצחצוח, גם אם כרגע קשה, לנסות שוב ושוב כל יום) אבל גם חשיבה יצירתית, גמישות וסבלנות. זה בהחלט הרבה אבל- אפשרי.

    שני הנושאים שהזכרת קשורים לאזור הפה שהוא מקום אינטימי עבור כל אחד מאיתנו ועבור ילדים מסויימים עוד יותר. לכן אני מסכימה איתך שחשוב להיות רגישים ולמנוע תחושה של חודרנות ואבדן שליטה. עם זאת, אל לנו להמנע בשל כך מלבצע את מחוייבותנו כהורים. השאלה היא כיצד.

    בפועל, המשמעות של גמישות ויכולת לתמרן, למשל במתן תרופה, יכולה להיות בניסיון למצוא מה הדרך המתאימה יותר לבנכם-הגשת התרופה בכפית, במזרק, בכוסית. רצוי לתת לילד תחושת שליטה במידת האפשר, למשל אם הוא מבקש לעשות הפסקות בבליעות, או בכך שיתן בעצמו (בכאילו כמובן)את התרופה לאבא/ לאמא/ לבובה וכו'..
    ישנם ילדים שהסחת דעת מורידה מעט מהמתח, כמו צפייה בטלויזיה תוך כדי, משחק בצעצוע אהוב, בהצגות מצחיקות ("תראה איך אבא עומד על הראש!"), אחרים יגיבו לחיזוקים כמו "קח תרופה ואחר כך תקבל X).

    בשורה התחתונה, אפשר לייצר מרחב בתוך הצבת הגבולות, אך בהחלט לא להגמיש את הגבולות ולוותר על הדרישה, בגלל האתגרים שהילד מציב.
    ולגבי שאלת הנזק, בעיני, דווקא הילד שחווה את עצמו כתוקפן מול הורה חלש שמתקשה להציב גבולות, יחווה נזק משמעותי לעומת הילד שהוריו מפעילים כלפיו סמכות למורת רוחו ומשדרים לו מסר ברור שהם דואגים לטובתו ושלמים עם דרכם.

    בהצלחה
    אודט

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו