בטחון עצמי

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בטחון עצמי
    אליה
    18/12/2008

    בני בן 4.5 הוא ילד אינטיליגט ורגיש מאוד. הוא משחק עם ילדים אחרים בגן (בעיקר עם שניים) ונפגש עם ילדים אחר הצהריים. במפגשים האלו הוא לעיתים קרובות נעלב, חוטף או פונה לילדים בצורה לא נעימה (לדוג' , אני לא חבר שלך). יש לציין כי לעיתים הוא מוותר או מצליח לחשוב על פתרון אחר בעידודנו. מה שמדאיג אותי הוא שלעיתים הוא אומר לנו משפטים כמו "אף אחד לא אוהב אותי", "אין לי חברים", "X יותר חכם ממני" וכ"ו. אני מרגישה שלמרות התכונות הטובות שלו הוא אינו מעריך את עצמו מספיק. איך עלי לנהוג ומה לומר ע"מ לשפר את בטחונו העצמי ולעודד התנהגות חברתית (מה שחשוב לי בעיקר זה שירגיש נאהב ורצוי)?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בטחון עצמי

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שלום אליה,

    דפנה תייר
    19/12/2008

    את מודאגת, כמו הרבה הורים, מקשריו וכשריו החברתיים של בנך. זהו אחד התחומים שהורים (בעיקר כשמדובר בהורים טרייים יחסית, ובמיוחד בילד הבכור) עשויים לחוות בו תהליך של הזדהות-יתר עם ילדם. לעיתים קרובות אני פוגשת הורים שחווים את החוויות החברתיות של ילדם בצורה הרבה יותר קיצונית ממה שהוא חווה אותם. לדוגמה: הילד רב ומשלים טוב כמה דקות, אך האמא לא מתאוששת מהריב עוד ימים רבים... לכן צריך לקחת בחשבון שלא תמיד יש סיבה ממשית לדאגת ההורים.

    את מתארת את בנך כילד אינטליגנטי ורגיש מאוד שמשחק עם ילדים אחרים גם בגן וגם בשעות אחה"צ. בהתאם לגילו, הוא עדיין לומד ומתפתח בתחום החברתי, והוא מתמודד עם מגוון של מצבים חברתיים כשלפעמים הוא מוותר, לפעמים נעלב ולפעמים מצליח לחשוב על פתרונות אחרים - בעידודכם . כל אלה התנהגויות תקינות לגילו. אתם בהחלט פועלים טוב שכן יש מקום לעזור לו לנווט בתוך העולם החברתי ולהקנות לו מיומנויות וערכים חברתיים (כגון - ניהול מו"מ, פשרה, אמפטיה, אי-תוקפנות, שיתוף, כבוד והתחשבות, ויתור, אסרטיביות וכיוב').
    יחד עם העזרה שאנו כהורים מעניקים לילדינו בתחום החברתי, אל לנו לשכוח שישנו גם ההיבט של אופיו והתכונות והפוטנציאל המולדים שלו המשפיעים על מידת היותו ילד חברותי (בדיוק כמו פוטנציאל מולד ליכולת מוטורית או ליכולת קוגניטיבית).

    ילדים קולטים מהר מאוד את הרגישות הרבה של הוריהם למצבם החברתי, ולומדים "לפרוט על המיתר" הזה במיני תלונות מהסוג שציטטת.
    נסי לעבוד על עצמך ולמתן מעט את תגובותייך ורגשותייך כשהוא מספר לך על יחסיו החברתיים. אל תתני לו לחוש שהדרך שלו לקבל ממך הקשבה ותשומת לב היא על ידי משפטים קורעי לב על כך שאין לו חברים... הקשיבי לו באופן עינייני ומקבל, חישבי איתו על אופני התנהגות שיכולים לשפר את מצבו החברתי ועודדי אותו להתגבר ולהתמודד גם עם מצבים זמניים פחות נעימים (שקורים לכל אחד מדי פעם) בהם אין לו עם מי לשחק. אל תתני לו לחוש את הדאגה שדבריו התמימים מעוררים בך.
    עם זאת הייתי ממליצה גם לפנות אל הגננת ולקש לשמוע ממנה כיצד היא מתרשמת ממצבו החברתי (מבלי להסגיר מראש את דעתך על מצבו). נקודת מבטה המנוסה עשויה לעזור לקבל תמונה מדוייקת יותר.

    בהתייחס לשאלתך על חיזוק הערך העצמי שלו ובטחונו העצמי - אפשר כמובן לכתוב על זה ספרים (ואני בטוחה שתוכלי למצוא כאלה שכבר נכתבו ולהיעזר בהם). אולם אין ספק שאם אתם ההורים תחזקו אותו, תעודדו אותו, תשבחו אותו, תאמינו בו, תעריכו אותו ותקבלו ותאהבו אותו על כל מכלול תכונותיו - תתרמו בזאת רבות להעלאת ערכו העצמי.
    בברגה, דפנה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו