הרטבה לאחר גמילה

שלום אורנית,

ילדים שחוזרים להרטיב או להתלכלך בצרכים בעצם 'מאותתים' לנו כי מה שהיה עבורם טוב ומתאים בעבר כבר לא כך, כלומר שמשהו בהרגשתם או ביכולתם לעשות זאת השתנה. אומנם בתך כבר הוכיחה שהיא מסוגלת מבחינה פיסיולוגית ורגשית לדאוג לניקיונה האיש, אך כעת משהו מונע ממנה להתפנות לזה והיא מפספסת. מכיוון שהיא נוטה להתעלם - כמו שציינת, מצאת אותה שמחה ורוקדת אבל עם קקי - אני חושבת שחשוב מאוד שאת וצוות הגן ממש לא תתעלמו מזה. המסר צריך להיות: אני רואה שעכשיו קשה לך לזכור ללכת לשירותים כשאת מרגישה צורך ולכן אני אעזור לך לעשות זאת. בפועל צריך להתייחס כאילו היא שוב בגמילה: להזכיר לה ללכת, לעודד אותה על הצלחות וכדומה. מאוד חשוב לא להביע כעס או תוקפנות, אלא בצורה ברורה ועיניינית להגיד לה: "אני רואה שברח לך, בואי אעזור לך להתנקות".

ועכשיו לגבי "מהו הדבר שהשתנה" כלומר למה הצלחת הגמילה נפסקה. אומנם, יתכן כי מדובר פשוט בגמילה שלא הוטמעה כראוי, אך סביר יותר שהיא מגיבה למשהו משמעותי שקרה לאחרונה, וזוהי תגובה נפוצה ללידת אח או אחות. למרות התחושה שאין קשר, חשוב לזכור כי העובדה שהיא מראה יחס חם כלפי התינוקת לא אומר שהיא 'מאושרת' מהצטרפותה למשפחה. הביטוי יכול להיות תוקפנות או כעס כלפיכם, או כלפי עצמה, והתלכלכות חוזרת בצרכים יכולה להיות ביטוי של שניהם. כפי שציינת, את לא יכולה להניח תינוקת בוכה או רעבה בעגלה ולתת רק לה יחס, וכנראה בתך מגיבה לזה. ברור ששתיכן צריכות להתרגל למציאות החדשה בה תשומת הלב שלך מוקדשת גם לתינוקת החדשה וזוהי מציאות שחווה כל אם עם הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה. הלידה אומנם משנה את המיקום של בתך במשפחה והיא כבר לא הצעירה, אך היא עדיין צעירה מאוד....חשוב מאוד לנסות למצוא זמן להיות רק איתה ולדאוג שמישהו אחר יטפל בתינוקת, לנסות לעשות איתה דברים שהיא אוהבת וששתיכן אהבתן לעשות בעבר ולא לצפות ממנה להיות רק בתפקיד ה"גדולה". יתכן כי לא מתחשק לה להיות רק בעמדה הזאת והיא מזכירה לך ולכולם שהיא בכל זאת עדיין קטנה וזקוקה ליחס קרוב.
אם תוך פרק זמן הדברים לא מסתדרים מומלץ מאוד לפנות לייעוץ מקצועי.
בהצלחה,
מיכל
(ואני מתנצלת על העיכוב בתשובה לפנייתך החוזרת)