רגרסיה בגמילה

ליאת שלום

לשאלתך, האם להתעלם מעשיית הצרכים במכנסיים או לכעוס, תשובתי היא לא זה ולא זה.
התעלמות לא עוזרת לבנכם להבין מה ההתנהגות המצופה ממנו("לא עושים קקי בתחתונים") ובמישור אחר, בנכם יכול להבין את המסר "קשה להורי להכיר בכך שיש לי/לנו בעיה" וההתעלמות מותירה אותו להתמודד לבד עם רגשותיו הקשים, כגון, אשמה ובושה. כעס על עשיית הצרכים במכנסיים יוביל במהרה למאבקי כוחות ביניכם לבין בנכם ויגביר את ההתנהגות הלא רצויה.

הסיבה הראשונית לעשיית הצרכים של בנך במכנסיים אינה ידועה לי (מה הכוונה לכניסה מחודשת טראומטית לגן?). היא יכולה לנבוע מארוע טראומטי שקרה סביב ההתפנות בשירותים, מפחד ראשוני מעשיית צרכים בשירותים (קראי דיונים קודמים בפורום בנושא) או כתוצאה ממצוקה או חרדה כללית (האם בנכם מפגין התנהגויות נוספות לא מותאמות לגילו?) . לעתים עשיית הצרכים במכנסיים היא ביטוי לכעס של הילד על הוריו(האם חלו שינויים משמעותיים במשפחה שיכולים להסביר זאת?).

על מנת שהתנהגות זו תפסק, צריכים להתרחש שני דברים במקביל. הראשון הוא להעביר מסר ברור ותקיף, על ידי כל המטפלים בבנכם (אבא, אמא, סבתא, גננת), שעשיית צרכים במכנסיים אינה מקובלת עליכם. בכל פעם שההתנהגות תחזור על עצמה תדגישו את המסר ובמקביל שתפו את הילד באחריות על הניקיון של עצמו ושל בגדיו לאחר ההתלכלכות, בהתאם ליכולתו. עודדו אותו בכך שאתם סומכים עליו שהוא יצליח בפעם הבאה לקרוא לכם לפני וללכת יחד לשירותים.
הדבר השני הוא לנסות להבין מה הסיבה הראשונית לכך שבנכם נמנע מלעשות צרכים בשירותים/בוחר לעשות צרכיו במכנסיים, מה הוא מרוויח מהתנהגות זו וכו'..

אם התנהגות זו לא חולפת תוך זמן קצר, אני ממליצה לפנות לייעוץ מקצועי.

בהצלחה,
אודט