שינה בתינוק בן 3 חודשים-עזרו לי!!!!

אני יכולה לשער את העייפות הרבה ואת רמת המותשות שהגעת אליה בחודשים שחלפו עליכם ללא שינה ראויה. זה ללא ספק קשה והטיפול המסור שלך בתינוקך ראוי להערכה רבה. אני מקווה שאת מקבלת הערכה ותמיכה מהסובבים אותך, וטוב היה לו מישהו היה מחליף אותך מדי פעם ומאפשר לך מספר שעות שינה רצופות.

שאלתך מאוד תמציתית ומעט קשה לראות את התמונה הרחבה יותר, מעבר לקשיי השינה, כגון: איזה מזג באופן כללי מפגין תינוקך בשעות העירות שלו - האם הוא חייכן ומשחק או נירגן? איך היית מתארת את הקשר בינכם - האם יש בך את הסבלנות ההכרחית כלפיו, את ההנאה מהאמהות החדשה?

אתייחס לנתונים שמסרת: משקלו של בנך גבוה יחסית לגילו. האם עלייה זו במשקל מבוקרת (בטיפת חלב או אצל הרופא)? האם יתכן שהוא מואכל יתר על המידה (את מעידה שכל 3 שעות) ואולי זה "יושב לו בבטן" ומכביד על קיבתו וזו הסיבה שקשה לו להרדם?

בגיל כה צעיר אין ממליצים לעשות לתינוקות "סדרת חינוך" בעינייני שינה (תוכלי לשקול לעשות זאת סביב גיל חצי שנה). לפיכך נראה לי שמיותר וחסר טעם לשבת לצידו ולקוות שזה ירגיע אותו. יתכן ובנך שייך לתינוקות עם קשיי ויסות ולכן הוא זקוק לעזרתך, לעירסול בידייך ולנדנוד על מנת להרדם. נסי לעשות זאת בישיבה (אולי בכסא נדנדה?) על מנת להקל על עצמך.

אני משערת שאת משוועת לכך שימצא פיתרון ושבנך יישן בצורה שלווה יותר. אך בגילו עדיין שכיחים קשיי שינה שכאלה, שאמורים להתמתן ולהשתפר עם הזמן.
יחד עם זאת, יתכן ויש מקום שתפני לרופא/ת לבדיקה מדוקדקת יותר שלו ולהתייעצות.
בברכה, דפנה.

תודה שהתייחסת לבעייתי. ראשית, תמיכה בבית אין כמעט. בעלי טייס ובכלל אדם קשה מאוד. אמו מתערבת לנו בעניינו והוא מקשיב רק לה. לדעתה, ילד צריך לישון מתי שבא לו, צריך לזרום איתו. הוא יירדם לבדו לכשיהיה עייף וכן הלאה. היא מבינה הכי גדולה וכך גם בעלי. בקיצור אני מאוד מותשת פיזית ונפשית. אני משקיעה בבני הרבה וכל הזמן. אוהבת אותו עד עמקי נשמתי. כל דבר בערך אני עושה לחמענו. הוא האוויר לנשימה שלי. בני ילד היפראקטיבי, סקרן ומעניין. הוא מגיב ומתפתח להפליא והרבה יותר מכל ילד בגילו. הוא פשוט מדהים ומקסים. הוא חייכן אך די עצבני. מאוד עייף. אני מזהה את הסימנים כל הזמן. כמובן שלדעת בעלי ואמו הוא פשוט פעיל ואינו עייף. אך לי ברור שזה בגלל שהוא עייףף יתר על המידה. יש לי המון סבלנות כלפיו ואני מפנקת אותו עד מאוד. אני אובת להיות אמא, נולדתי להיות אמא. לדעתי, אני האמא הטובה ביותר שיכולה להיות. הוא אוכל אחת לשלוש שעות, 80-120. אני מנסה להרחיק לו את הארוחות בלילה כעת. אני פשוט רוצה את הטוב בשבילו ושיישן טוב יותר ושלא יהיה זקוק לי להרדיו על הידיים. נואשת! בקיצור...

הכניסה להורות מביאה עימה אושר וסיפוק רב, אך לא פעם זו גם תקופה של חרדות, מתחים וקונפליקטים.
אני חושבת שבתקופה מבולבלת שכזו יש מקום להיעזר בתמיכה, ייעוץ והכוונה מקצועיים. הייתי מציעה לך לפנות למקור תמיכה שכזה, ורצוי ביותר שתעשו זאת כזוג, את ובעלך.
בהצלחה, דפנה.