פחדים אצל ילד עקב המצב הבטחוני

בודאי לא קל בימים אלו להיות אזרח באזורים בארץ המושפעים ישירות מהמצב הבטחוני, ומי שהוא גם הורה - קשה לו בוודאי עוד יותר משום שהוא נושא בנטל מורכב למדי.
את מספרת שעשית את מה שביכולתך על מנת להפוך את כל ההתנהלות לפחות מאיימת, וטוב עשית. אך עלייך לדעת שבסיס ההצלחה למיזעור חרדת הילד הוא להיות הורה רגוע. ככל שההורה חווה ומשדר, עד כמה שאפשר, פחות חרדה - כך יחווה ילדו פחות חרדה. לכן עלייך לעשות ככל שביכולתך להרגיע את עצמך ולמצוא תמיכה לעצמך. את יכולה להיעזר לשם כך באנשי מקצוע האמונים על כך באיזור מגורייך.
עם זאת טבעי שבנך יחווה ויביע את חששותיו. שקפי לו את תחושותיו, תני להם לגיטימציה והרגיעי אותו (בסגנון: "אני רואה שאתה קצת מפחד, מתוק שלי, וזה בסדר. בוא אמא תתן לך חיבוק חזק-חזק כדי שלא תפחד, טוב?").

אחת הדרכים להרגיע את עצמך ואת בנך הוא לצאת מאזור מגוריכם מדי פעם: אם יש באפשרותך להתארח מדי פעם באזורים הרגועים יותר של המדינה - עשי זאת. פסקי הזמן האלו יגבירו את יכולתכם להתמודד עם המצב.

מרכיב נוסף חשוב בהקלת המצב על בנך הוא שמירה על שיגרת היום-יום שלו, עד כמה שניתן: ארוחות, שינה, אמבטיה וכד'. כמובן שיש מקום להגמיש את השיגרה בהתאם למצב, אך היצמדות מירבית אליה תועיל ביותר.

אותו הדבר נכון לגבי שמירת גבולות ההתנהגות בכלל: אל להורים לחוש שבשל המצב הילדים כל כך מסכנים שצריך להרשות להם הכל. נהפוך הוא: שמירה על דרישות ההתנהגות הרגילות, כמובן תוך גילוי רגישות והתחשבות במצב, הכרחיים ותורמים לתיפקודכם הנורמלי.

השתדלי שהטלויזיה לא תהיה דלוקה על משדרי החדשות מורטי העצבים. ראשית - כי הדבר משפיע עלייך ישירות, ושנית - משום שגם בנך הפעוט קולט, גם אם בדרך אגב ובלי משים, את אוירת המתח והסערה שבוקעים ממנה. אפשרי לו לצפות בתוכניות הרגילות האהובות עליו ואשר מתאימות לגילו, והשתדלי לצפות בחדשות רק בשעה שהוא ישן.

נסי להזמין אליכם או ללכת אל אותם חברים מהגן או מהשכונה שאתם רגילים אליהם. שתי אמהות עם שני פעוטות בודאי יכולים להעביר את הזמן באופן נעים ביותר. גם את וגם בנך תהנו מהחברה.

בזמן אזעקה השתדלי לא להיכנס ללחץ, שוב - עד כמה שזה אפשרי. קחי את בנך בזרועותייך באופן רגוע, שוחחי עימו בקול שקט ושליו ושדרי לו תחושת ביטחון. בתוך הממ"ד אירגנת בוודאי את כל הנחוץ לכם, כולל צעצועים ומשחקים שהוא אוהב. אולי אף כדאי להוסיף לשם עוד משחק או ספר חדש ומיוחד שיהיה בשימוש בלבדי בזמן אזעקה וכך יסיח את דעתו וסקרנותו למשהו אחר מאשר הקולות והרעשים.
בודאי יש בממ"ד גם מזון, ואולי יש מקום להוסיף לשם חטיף או ממתק קטן שבנך אוהב המיוחד ושאינו ניתן לו לעיתים קרובות, ואותו יזכה לקבל מיד עם כניסתו לממ"ד בזמן האזעקה. ממחקרים אנו יודעים כי אכילת משהו מתוק יוצרת תגובה נעימה ומרגיעה בגופינו, וכך יתכן וייווצר אצלו קישור חיובי יותר לשהייה בממ"ד.
בתקווה שהתקופה המאתגרת הזו תהיה מאחורינו במהרה, שולחת לך ברכה אמיצה,
דפנה