ילדה ראשונה

שלום לעדן,
את מבקשת עצות לשינה בטוחה עבור בתך, אך אני מרגישה מהדברים שכתבת שזו את שצריכה עצות לשינה בטוחה....את בעצם מעלה שני נושאים, אומנם קשורים האחד לשני, אך עדיין נפרדים:

האחד, הרגלי שינה. אני מסכימה עם הסובבים אותך שזה לא רצוי שבתך תתרגל לישון עלייך בלבד, לא רק בגלל כאבי הגב שלך (וזה חשוב!!) או בגלל שהיא כך תתרגל ובעתיד (או בהווה?!)
לא תסכים שאחרים ירדימו אותה; אלא בגלל שלמען התפתחותה התקינה, הפיזיולוגית והנפשית, מוטב שתשן במיטה משלה. תינוקות צעירים רבים מתעוררים כשהם מונחים במיטתם לאחר שהורדמו על הידיים, זה קורה בין היתר בגלל הרפלקסים של תנועת הגפיים שטרם נעלמו וכן בגלל הקושי לשקוע בשינה עמוקה באופן בו לא יתעוררו במעברים. זה אומנם יבשיל עם הגיל, אך עדיין מוטב להרגילה להרדם במיטתה כשהיא ערה, כך יש יותר סיכוי שתוכל לחזור לישון בכוחות עצמה כשהיא מתעוררת וזוהי יכולת חשובה הן להרגלים שלה והן ליכולת שלה להסתמך על עצמה.
אם אינך מעוניינת לתת לה להרדם לבד (בסגנון שיטת ה 5 דקות וכו'), תוכלי להישאר לידה, ללטף אותה, לשיר וכו', אבל שהתהליך כולו יהיה בתוך המיטה שלה (גם אם זה בצמוד למיטתך). ובכלל: האם היא ישנה עלייך גם בשנות היום שלה או רק בשנת הלילה? איך זה בשבילך להיפרד ממנה באופן כללי? זה מוביל לנושא השני שהעלית -
הבט אחר בשאלתך הוא הדאגה לשלומה של בתך. את מעלה את החשש לבריאותה, את הפחד שיקרה לה משהו בשנתה, שהעצמות ייבנו ושהיא תתפתח. ובכן, לכל הורה לילד ראשון (כפי שציינת בכותרת לפנייתך...), וגם להורים וותיקים יותר, ישנם חששות בנוגע לבריאותם ולשלומם של ילדיהם ברגע שהם מסירים מהם את המבט המלווה, בשעה שנפרדים, ושינה היא פרידה לכל דבר. השאלה היא מהו המינון של החשש הזה ועד כמה הוא משתלט לך על המחשבות. הדאגה לשלמוה ולבריאותה של תינוקת קטנה היא מובנת, ונלווות אליה כל המחשבות הקשורות בהפיכתך לאם: האם אני עושה את הדבר הנכון? האם אני מזינה אותה הייטב? האם אני מצליחה לשמור עליה? האם היא תאהב אותי וכדומה. כל אלו הנן מחשבות טבעיות ביותר ובוודאי מלוות אותך עוד מלפני הלידה, עת שהתכוננת לקראתה במהלך ההיריון.
אבל כאן טמון ההבדל: האם את חשה שכאשר בתך אינה ישנה עלייך את לא מסוגלת להניח למחשבות אלו ולהרדם בעצמך? האם את מרגישה שהדאגה לשלומה ממלאת את כולך באופן שאינו מאפשר לך להנות ממנה? האם הרצון לעטוף אותה באהבה לא מתיר לך זמן, מקום, אפשרות או ידיים פנויות לעשות כל דבר אחר - מבחינה אישית, זוגית, חברתית, מקצועית? אם כן, הרי שמדובר בחרדה שהינה מעבר לחשש הסביר ולשם כך מוטב לפנות לגורם מקצועי מתאים לקבלת עזרה וסיוע.
בהצלחה רבה,
מיכל