משקפיים בגיל צעיר

שלום לירז,
ראשית הרשי לי להתפעל ולשבח אתכם על כל מה שעשיתם עד כה!! נשמע שהשקעתם מחשבה רבה על מנת לסייע לעומר להתיידד עם העיניין ועשיתם דברים יפים ויצירתיים!
באופן כללי אומר שאני מניחה שעומר יתרגל בהדרגה. אין טעם ללחוץ עליו לאהוב את המשקפיים שלו, ומותר לו להביע את אי שביעות רצונו עם המצב החדש, ואף לרצות להסירם לשם צילום תמונות. יש גם הרבה מבוגרים שלא אוהבים משקפיים ומקבלים בהבנה שזה המצב וצריך להתרגל. גם עומר ייתרגל בהדרגה, ותוכלו להתנחם בכך שהן נחוצות לו ושמתסכול שכזה אפשר רק לגדול ולהתפתח....
אני מניחה שהעובדה שאתם מרכיבים משקפיים רק מסייעת כאן: אתם המודל העיקרי עבורו ילד בגילו והוא רוצה להידמות אליכם. תוכלו לסייע לו למצוא "גיבורים" נוספים שמרכיבים משקפיים, אמיתיים (סבתא וסבא?) או מדומים (סקוטר מהחבובות?!), והוא בהדרגה יראה את היתרונות: המראה האינטליגנטי, האפשרות להחליף מסגרות, הייחודיות מול שאר הילדים וכדומה.
חשוב להמשיך לדבר איתו על ההכרח שבמשקפיים ועל הרגשות שלו לגביהם ולאפשר לו לא לאהוב אותם: זה חלק מההתמודדות, וכשהוא יחוש שזה לגיטימי לא להנות מזה, הוא יוכל להבין בהדרגה ואולי אפילו להתיידד איתם, או לא - יתכן והוא ימשיך לא לאהו את המצב ואתם תצטרכו לסייע לו בזה....וגם אם הוא מוריד אותם לשם צלומים, זה לא אומר שמותר להוריד אותם בעוד הזדמנויות (שבתות? ימי הולדת? חוגים?) והוא בוודאי יבדוק מתי מותר ומתי לא....
בהצלחה רבה,
מיכל