נסיעה לחו"ל

טלי שלום,
משמעות הפרידה מההורים עבור בן שלוש וחצי ועבור בן שנה שונה לגמריי, זאת בגלל מידת היכולת להבין את משמעות הזמן, המרחק, הקביעות שביחסים וכמובן בגלל ההבדל בכישורים השפתיים: עד כמה ניתן להכין ולדבר עם כל אחד מהם לקראת הנסיעה.
הרעיון בגדול הוא לאפשר קביעות רבה ככול הניתן ולייצור יכולת לתכנון ולצפות מראש כאשר הדמויות המטפלות הקבועות נעדרות. לכן, אני חושבת שמומלץ מאוד להשאירם בבית שלהם, עם הרהיטים, הצעצועים, וכל יתר מרכיבי השגרה, ולהשתדל שסבא וסבתא השומרים יבואו אליהם. חשוב מאוד לעשות ימי הכנה בהם, בהדרגה ובנוכחותכם, הסבים ייקחו חלק פעיל במקלחת, בהשכבה, בהאכלה, על מנת ללמוד את השגרה ואת הטקסים של כל ילד. חשוב מאוד לשמור על המסגרת החינוכית הקבועה: להמשיך ללכת לגן או למטפלת (דרך אגב - מי נמצא עם בן השנה באותם יומיים?).
את שניהם חשוב להכין לקראת הפרידה במילים ובהסברים, אך כמובן שבן השלוש וחצי יוכל להבין הרבה יותר ולכן ההכנה משמעותית יותר. אפשר לשתף אותו בהכנות לנסיעה, לסכם את מועדי השעות לשיחות טלפוניות בהעדרכם ולעשות איתו מעיין "טבלת ייאוש" עד חזרתכם - בכל יום יוכל לסמן עם סבא וסבתא את היום שחלף (אפשר שהימים יהיו מורכבים מהפעילויות הקבועות שלו: חוגים חברים וכדומה).
רעיון נוסף שהינו רלוונטי לשניהם, אך כמובן הגדול יוכל להבין יותר, הינו להשאיר הפתעות קטנות שתכינו עבורם לכל יום, וסבא וסבתא יתנו להם - "הנה משהו קטן שאימא ואבא השאירו לכם להיום כי הם חושבים עליכם ומתגעגעים". זה לא צריך להיות מתנה יקרה, אפשר משהו קטן וסימלי (מכתב, ציור, מדבקות) לתשומת לב.
שתהייה נסיעה טובה וחופשה נעימה,
מיכל

המחשבה שאכן הסבא וסבתא יהיו בביתנו.ביומיים של העדרותי הסבתא שומרת על הקטן.