הפרשי גילאים בגן

גלית,
למרות התיאור המפורט שלך, לצערי אין לי תשובה חד משמעית לתת לך: אני מבינה את היתרונות ואת החסרונות של כל אחת מהבחירות שהצגת, וגם השיקול הקשור בלידה הצפויה הוא נכון ומרכזי, אך עדיין קשה לדעת מראש איך יהיה כל אחד מהתסריטים. אני מניחה שיהיה עלייך להחליט בקרוב בגלל תקופת ההרשמה ואין הרבה זמן ללבטים אבל מאוד קשה לדעת איך בתך תגיב ללידה כדי להחליט האם היא מסוגלת לעמוד בעוד שינוי או שכדאי למנוע את זה ממנה ולהשאיר אותה במקום המוכר והבטוח, מבלי לעשות שינוי. גם העובדה שהיא תהיה הגדולה בבית יכולה להיות הן יתרון והן חסרון בהתמודדות עם שינוי נוסף, אך העובדה שהאירועים יחסית אינם סמוכים דווקא מקלה כאן.
אני מניחה שאם תמצאי מסגרת גנית חדשה שתהיה נעימה עבורה, שבה הצוות - למרות גדולו ומספר הילדים -הוא צוות חם, מבין ותומך, היא תוכל להסתגל ואולי המעבר ל"גן של גדולים" ייתן לה דווקא יתרון נוסף בהתמודדות גם בבית. יש ילדים, בעלי כישורי הסתגלות טובים, שדווקא מעבר כזה מגביר עוד יותר את תחושת המסוגלות העצמית שלהם: הם מרגישים אדפטיבים ומגאים בעצמם על ההתמודדות, ולכן "חממה" אינה בהכרח הפתרון עבורם. זה תלוי כמובן גם במידת התלות שיש לה עדיין בצוות המבוגרים בתחומי התפקוד היומי: אכילה, רחצה, ניקיון - אולי עבור ילדה עצמאית מאוד אין צורך בצוות המוגבר והיא פנויה יותר חברתית לילדים האחרים.
אני מקווה שדבריי נתנו לך כמה כיווני מחשבה נוספים, אך אני מתנצלת שאיני חד-משמעית....לפעמים התפקיד של הפסיכולוגים הוא לשאול שאלות ולא להשיב תשובות....
בהצלחה בכל בחירה,
מיכל

כן זו בדיוק הבעיה, שאין תשובה חד משמעית.... נראה לי שביתי תסתגל למסגרת גדולה יותר בקלות יחסית. היא ילדה שמסתגלת לשינויים בקלות יחסית , ילדה עם בטחון ועם חוזק רגשי עד כמה שאפשר להגיד זאת על ילדה בגילה... יחד עם זאת המסגרת הקיימת כ"כ טובה מהמון בחינות (לא רק מספר הילדים ואנשי הצוות) שההתלבטות קשה. השאלה שלי היא בעיקר עד כמה ילדים בגיל דומה , הכרחיים להתפתחות החברתית והרגשית שלה בגיל שנתיים ושבעה חודשים? האם אם נדאג להפגישה עם ילדים בגילה/ מעבר לגילה אחה"צ, זה ימלא את הצרכים גם אם רוב הזמן היא עם ילדים קטנים יותר? תודה

שוב שלום,
אני חושבת שמפגש חברתי עם בני הגיל כבר מתחיל להיות משמעותי יותר בשנת החיים השלישית - בתך אומנם תתחיל את הגן בגיל 2:7, אך תסיים אותו כ 10-11 חדשים לאחר מכן....ולמפגש עם בני גילה יש חשיבות הולכת וגדלה. כמובן שאפשר להחליט שהמפגשים הללו יהיו אחרי הצהריים ויתקיימו באופן יזום מצידכם (מי יהיו הילדים?), אך השאלה עד כמה תוכלו להתחייב לזה, בהינתן שתינוקת תצטרף למשפחה והניידות תהיה מסורבלת יותר, וכן כשידוע שעל דברים שאינם "הכרח", קל יותר לוותר כשנמצאים בעומס של השגרה המאפיין הורים לילדים צעירים. יתכן מאוד שחברת הילדים הצעירים יספקו את צרכיה החברתיים, אם ימצא ביניהם ילד או ילדה בעלי כישורים קוגניטיביים דומים שיהוו שותפים למשחק, וזה לא תמיד עיניין של גיל מדוייק, החסרון הוא שהמבחר בגן כזה יהיה קטן יותר.
הייתי מציעה לכם לנסות לחשוב למה הפרידה מהגן הזה - לצד היתרונות הברורים שבו (מוכרות, גודל, צוות וכו'), כל כך קשה לכם: האם קשה לחשוב אולי שבתכם מתבגרת והצרכים שלה משתנים? האם הרצון לגונן עליה מאפיין תחומי חיים נוספים?
אני מניחה שלכל בחירה יהיו יתרונות וחסרונות ועל כן בהכרח יהיה צער ותחושה של וויתור על משהו. השאלה היא רק על מה קל יותר לוותר...
בהצלחה,
מיכל