בן שנה ו3 חודשים נרדם בהנקה

שלום תמר,
את מעלה בשאלתך שלושה תחומים שבהם עלייך להתמודד עם הצבת גבולות לבנך וזה שלב לא פשוט - אנו נוטים לאפשר כל דבר לתינוק קטן כי זה לטובתו, אבל כשהוא גדל הדברים מעט משתנים - טובתו היא דווקא כשמונעים ממנו דברים. כפי שאמרת, את זו שנענת לו כשהוא צווח ומייד מוותרת, ועם ההתבגרות וההתפתחות שלו הדברים אמורים קצת להשתנות: הוא כבר לא צריך היענות מיידית, אלא דווקא הקנייה של הרגלים שיתנו לו ביטחון להתמודד יותר בעצמו.
נושא התנור הוא הפשוט מכולם כיוון שאין כאן בעצם התלבטות: תנור חם הוא מסוכן עבורו ואין שום דרך ללמוד שחם=מסוכן פרט לדרך הבסיסית: עלייך להרחיק אותו משם בכל פעם שהוא מתקרב ולחזור על הדברים במילים: "זה חם!", "אסור לגעת", ופשוט להרחיק אותו. המעבר ללול אומנם הינו הרחקה, אך מאידך הוא ילמד שהלול מקום בלתי נעים, מעניש, ואני מניחה שאת רוצה להשתמש בלול גם לצרכים אחרים, של משחק וכו', ועל כן אולי לא כדאי לחבר את השהות בו לענישה, הרחיקי אותו מהתנור וזהו (אך בתקיפות ובעיקביות!).
עינייני ההנקה והשינה הם סבוכים יותר כיון שקשורים בהחלטות ובהבנות שלך לגבי גידול ילדים: האם את מאמינה בהנקה ממושכת ולכן רוצה ללמד אותו לינוק בלי לנשוך, או לגמול מהנקה ולעבור לאכילה מבקבוק? האם את מאמינה בשינה משותפת במיטת ההורים ולכן מרדימה אותו איתך?
מדברייך אני מבינה שאת נוטה להפסיק את שני הדברים אבל זה כמובן קשה מאוד, ודורש שינוי התנהגותי משמעותי מצידך. חשוב לא לעשות את שני השינויים יחד: תבחרי באיזה שינוי להתחיל ורק לאחר שהדברים מתבססים ומתייצבים, עיניין של מס' שבועות, תוכלי לעבור גם לשינוי השני.
למשל, אם את מחליטה תחילה להרדים אותו במיטתו, עלייך להפריד את האכילה מהשינה, להשכיב אותו במיט לאחר טקס הרדמה (ארוחת ערב, מקלחת, סיפור וכו'), להשאר איתו מעט ואז לצאת מהחדר. השיטה המקובלת לעשות זאת היא "שיטת 5 דקות"' שבה את עוזבת את החדר למשך 2-5 דק' גם אם הוא בוכה וחוזרת להרגיע ללא מילים ומבלי להוציאו מהמיטה. זה עשוי לקחת מספר לילות לא פשוטים עם הרבה בכי אך זוהי שיטה התנהגותית יעילה ותוכלי לקרוא עליה הרבה בפורום שלנו וגם במקומות נוספים ברשת.
לגבי גמילה מההנקה - מקובל להחית תחילה את ההנקה הפחות משמעותית במשך היום, זו שניתנת להחלפה ביתר קלות באוכל אחר, ההנקה הפחות 'רגשית', ואחרי זמן-מה להוריד הנקה נוספת. לרוב נשארות רק הנקת הבוקר והלילה, ובהדרגה ניתן להחליף גם אותן. כמובן שצריך לשמור על זמן אינטימי משותף אחר עם התינוק במקום ההנקה. בגילו חשוב שהוא ילמד להרגע ולהתנחם גם באמצעים אחרים, שאינם הנקה: חיבוק, משחק משותף ואפילו מוצץ.
אני מזמינה אותך לקרוא בפורום שלנו דיונים נוספים על הצבת גבולות עם תינוקות צעירים.
בהצלחה,
מיכל

נכנסתי לפורום כדי לשאול שאלה ואני רואה את אותה השאלה.. אז אחרי שקראתי את תשובת הייתי רוצה רק יותר פירוט..אני נמצאת באותו המצב,הבת שלי ג"כ בת שנה ו3,נרדמת רק בהנקה וגם אם אחרי שהיא נרדמת אני שמה אותה במיטתה היא קמה אחרי מקסימום שעה ורצה שוב לינוק ניסיתי כמה פעמים לא לקחת אותה או לא לתת ישר אך היא מאוד!!! עקשנית (ולא רק בזה) עד כדי כך שמוצץ היא כבר הפסיקה לקחת ואם אני מנסה לתת לה בקבוק היא מסרבת וממש מתעצבנת!!!!! עכשיו,ההנקה והשינה איתנו זה בעצם אחד תלוי בשני אם היא לידי אז היא קמה לינוק וזו בעצם הסיבה שהיא מתעוררת ואם היא לא לידי אז היא קמה אחרי שעה ואז אני צריכה להניק אותה עד שתרדם ובפעם השניה היא לרוב מתעוררת כשאני שמה אותה במיטתה ושוב בוכה וחוזר חלילה ולכן כדי להקל על עצמי אני פשוט שמה אותה איתי ואז היא יונקת מבלי להעיר אותי וישנה חזק יותר. כרגע,אני ממש רוצה להפסיק את זה אבל אני צריכה לדעת את הסדר...ואיך ללמד אותה להרדם לבד.. נסיתי כמה פעמים היא בכתה הרבה זמן ועד שהיא נרדמה היא כמה אחרי רבע שעה בבכי.. יש לך עצות לעקשנים במיוחד?! פליזז תציל אותי

קרן שלום,
תחושת המצוקה שאת חווה היא כנראה מהקושי לקחת החלטה ולחשוב בבהירות מה נכון עבור בתך ועבורך. נשמע שההנקה כבר פחות מהנה עבורך והפכה למטרד, וכך גם השינה המשותפת, ועל כן, מדוע להמשיך בזה?? בגילה אין כל סיבה לאכילה בלילה, וגם ההנקה היא כבר פחות צורך ויותר השלמה נעימה לתזונה שלה ובעיקר הזדמנות לחום וקרבה. אני מניחה שההתעוררויות המרובות שלה אינן מתוך 'רעב' אלא מתוך הרגל שכאשר היא מתעוררת הדרך היחידה לחזור לישון היא בהנקה. בהרבה מובנים הרגל זה רק מפריע לה לרכוש הרגלי הירדמות עצמאיים, שאינם תלויים בך. ההתעצבנות שאת חווה ממנה קשורה לגיל שלה: היא הופכת תובענית יותר ובעלת רצונות משל עצמה כיון שהיא גדלה ומתפתחת (וזה טוב!), ההרגלים שהיו מתאימים כשהייתה צעירה יותר כבר אינם מתאימים ועלייך לעזור לה לסגל הרגלים אחרים, הן בנגוע לאכילה והן בנוגע לשינה (בין היתר - להפריד ביניהם....)
בהרבה מובנים עלייך להיות כאן "המבוגר האחראי"....עליך לקחת החלטה שמתאימה לך ולעזור לה, בהדרגה ובאמפתיה, להתרגל למצב החדש. גם אם זה כרוך בבכי לתקופת-מה - כי הרי תהיה זו פרידה לכל דבר, פרידה מהרגלים ישנים ומוכרים, נדמה ששתיכן תהיו מתוסכלות הרבה יותר אם המצב הנוכחי יימשך.
אני מזמינה אותך לקרוא דיונים קודמים בפורום שלנו בנושא הרגלי שינה ואכילה של תינוקות.
בהצלחה רבה,
מיכל