מודאגת מאוד בת שנתיים שהפסיקה לדבר

אני מסכימה איתך שראוי שבגן יקנחו לילדים את האף, אך כמובן שכאשר לא עושים את זה (ובחורף זה עשוי לקרות), עדיין לא מדובר בהתעללות - האם יש סימנים נוספים שעוררו אותך לחשוב שזה מה שקורה בגן? האם כיום בתך מדברת פחות גם בגן? האם הגננת שלה חשה בשינוי בהתנהגותה?
אבל, השינוי המשמעותי שחל בבית עם הולדת אחיה עשוי להיות גורם קריטי בירידה בכישורייה השפתיים והחברתיים, ולמרות שלכאורה נראה שאין סימני קנאה, הרי שיתכן שהשינוי ההתנהגותי נעוץ בזה. היא אומנם לא מפנה כעס כלפיי התינוק (וזה טוב!), אך היא מודיעה לך, בדרכה הילדותית, שגם היא רוצה להיות תינוקת ולהישאר איתך בבית: לא מדברת, מיללת, לא מתריעה על קקי וזקוקה למוצץ: כל אלה דברים שתינוקות קטנים עושים, ועל כך הם דווקא זוכים ליותר חיבוקים מאימא....להתנהגות זו קוראים רגרסיה, נסיגה להתנהגות המתאימה לשלב התפתחותי מוקדמם יותר, וזה מאוד מאפיין ילדים קטנים שנולדים להם אחים. מאפיינת גם תגובה "מושהית", כלומר, היא לא הגיבה מייד אחרי הלידה, אלא רק כעת, לאחר שעצם הישארותו של אחיה הפכה מוחשית יותר.
חשוב מאוד לנסות להקדיש לה זמן איכות, בנפרד מהתינוק, כדי לנסות לשמור על מעמדה החשוב בתור הבכורה בבית, לא רק בתור מי שמגישה לך עזרה, אלא בתור פעוטה צעירה שזקוקה בעצמה לתשומת לב מיוחדת. בנוסף, אני ממליצה מאוד להסתייע בגננת על מנת לבחון מה קורה איתה בגן - האם גם שם חשים בשינוי.
אם היא ממשיכה לא לדבר ולהדאיג אותך מומלץ לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל