חרדות אצל בן שנתיים

שלום רב, רציתי לבקש את עצתך בעניין בני- בן שנתיים וחודש, ילד מקסים וחברותי , נמצא בגן חדש כבר 7 חודשים ונראה כי טוב לו שם. (אני מתמודדת כבר הרבה זמן עם- "לא הולכים לגן" אבל נראה שמדובר בקושי להיפרד ממני בבקרים, כאשר אני באה לקחתו אחה"צ נראה שמח , ואני מקבלת פידבק חיובי מהצוות בגן וגם ממספר הורים לילדים אחרים בגן). לפי כחצי שנה החל בני לפחד מדברים מסוימים- זה התחיל מבובה צוחקת של אלמו מרחוב סומסום (אז ייחס כל פחד וחרדה של לאלמו ואמר הרבה- "אני פחד אלמו"), אח"כ פחד מבובות מסוימות אחרות, חשש מהחושך, מחיות בגן החיות, וכו,.ניסינו לקחת אותו להצגה פעם אחת ויצאנו באמצע עד שלב זה היה נראה לי שמדובר בשלב נורמלי בהתפתחות. לפני כחודשיים ראה דמות מצוירת של חזיר באחת תכניות הטלוויזיה שהפחידה אותו והתגובה היתה ממש בכי ובהלה , מלווה ברעד בגוף. מאז היו עוד מספר סיטואציות של פחד ממשהו שראה בטלוויזיה עם תגובות דומות. לאחרונה העניין התגבר- כמעט לפני כל תכנית שמתחילה- גם בערוץ בייבי שהוא מכיר היטב, הוא מביע חשש וחרדה ממה שהולך להופיע על המסך. הוא נצמד אלי ואומר שהוא לא רוצה לראות והוא מפחד. עד לפני שבועיים אמרתי- אתה לא חייב לראות והייתי מעבירה ערוץ או מכבה את הטלוויזיה. אך אני מרגישה שהעניין ממש התגבר אצלו ואני עכשיו מנסה לראות האם הוא יכו להתגבר עםדבר הפחד הראשוני- אני מנסה להרגיע ומציינת כמה שהדמויות חמודות, הסיפור מצחיק וכו'. בד"כ הוא נרגע וממשיך לצפות בלי חשש. בשבוע שעבר היה בגן שיעור התעמלות שמתקיים כל שבוע עם אותו המדריך מתחילת השנה. הגננת סיפרה לי שהוא ממש בכה ברגע שראה את המדריך ואמר שהוא לא רוצה. הגננת לקחה אותו משם והוא היה איתה והמשיך להתנהג כרגיל. כשחזר מהגן שאלתי אותו על שיעור ההתעמלות ואמר שהוא מפחד מהתעמלות ושהמדריך מפחיד אותו. סיפרתי זאת לגננת (כמובן שגם חששתי שמשהו נעשה לבני שקשור במדריך אבל יותר סביר שזה קשור לפחדים שלו). היא אמרה שבד"כ יש מוסיקה רועשת בשיעור ושריקות חזקות. היא ביקשה מהמדריך להפסיק את השריקות והמוסיקה ולערוך שיעור רגוע ואכן בשיעור שלאחר מכן הוא נלחץ ובכה בהתחלה אבל לאחר מכן השתתף בשיעור , סיייע למדריך לחלק חפצים והגננת אמרה שהוא היה מקסים ומאוד נהנה. עוד דוגמא- ישראל והגיטרה: עד לפני מספר חודשים היינו הולכים הרבה למופע שלו (מנגן על גיטרה שירים מוכרים ומפיעיל בריקודים וכו'). קנינו גם דיוידי שלו והיינו רואים בבית. בחודשים האחרונים לא ראה את הדיסק הזה ולאחרונה שמתי לו אותו שוב- הוא מאוד חשש בהתחלה ואחרי שרקדנו ביחד והוא "הפשיר" הוא אפילו ביקש שאשים שוב את הדיוידי. לפני חודש ילדתי בת. בשבועות הראשונים הוא היה בסדר עם זה, אח"כ היה חולה ונשאר איתי ועם התינוקת לבד בבית שבוע שלם שהיה מאוד קשה עם התפרצויות בכי, עצבנות, כעס. כשהחלים דברים השתפרו. עדיין יש התפרצויות בכי בלילה והוא מגיע לישון במיטתנו. מה עושים עם החרדות המתגברות הללו? בתודה מראש