יחסי גננת- ילד

שלום לירז
נשמע שבנך נוטה להצמד למוכר ומגיב בחשש לשינויים בשיגרת חייו, במקרה זה, שינוי של דמות התקשרות בגן.
האם נטייה זו מופיעה גם בסיטואציות אחרות? איך הוא מגיב לאנשים חדשים, למקומות חדשים, למעברים בכלל , לחפצים חדשים בסביבתו הקרובה/לפרידה מחפצים ישנים?
יתכן ומדובר במזג מולד שמתבטא ביתר חשדנות כלפי הסביבה, הססנות וקצב הסתגלות איטי יותר המאפיין חלק לא מבוטל מהילדים באוכלוסיה.

ישנם כמה דברים שניתן לעשות על מנת לבסס יותר את תחושת האמון והבטחון של בנכם בדמויות שאינו מורגל בהן באופן יומיומי.
ראשית מומלץ לשוחח עם הגננת המחליפה ולבדוק עד כמה בנכם מרגיש בטוח איתה מעבר לסיטואציית הפרידה מכם: האם במהלך היום הוא משוחרר יותר בקשר עימה-עונה לשאלותיה/בקשותיה, פונה אליה לעזרה וכו'..חשוב כמובן להדגיש בפניה, כפי שתארתם, שאתם עצמכם מרגישים בטחון בקשר עמה, על מנת שתוכל לשתף פעולה אתכם מבלי לחוש מאויימת.

אפשרות אחת היא להגיע תקופה מסוימת מוקדם לגן, על מנת ליצור הזדמנות של קשר אישי בין בנכם לגננת כמובן בתיווך שלכם תחילה. אם בנכם מתקשה לתקשר איתה במילים, יש לאפשר לו להביע עצמו בשפת גוף. מדובר גם בלמידה חברתית-בנכם ילמד דרככם כי ניתן לבטוח בגננת כפי שיראה בקשר ביניכם לבין הגננת. בנוסף, הנוכחות שלכם כסביבה בטוחה, תאפשר לו "לחקור " את הגננת מקרוב ולשנות את התפיסה שהחזיק לגביה עד כה.
אפשרות שנייה, והיא תלויה כמובן ברצון הטוב של הגננת, שהיא תגיע אליכם הבייתה לביקור קצר, בו מחוץ להקשר של הגן היא תראה יותר" אנושית" ולא רק כדמות סמכות. הביקור יאפשר גם לגננת להכיר את בנכם יותר מקרוב, מה שכנראה לא מתאפשר בגן אם הוא מסוייג בסביבתה.

באופן כללי, חשוב לשקף לבנכם בזמן הפרידה בבוקר, שהוא מבקש ללכת הבייתה משום שהוא חושש/מתבייש כי הוא לא רגיל לגננת, אבל זה המצב (אי אפשר ללכת הבייתה וגם אי אפשר להביא את הגננת הקבועה) ואתם סומכים עליו שעם הזמן הוא ירגיש יותר בנוח, ושאתם והגננת תעזרו לו בכך. אפשר גם לשתף אותו בתחושות שלכם ממצבים דומים כאנשים בוגרים, על מנת שיבין שמה שעובר עליו הוא לגיטימי וטבעי.

בהצלחה
אודט