בן שנה וחצי מכה

שלום מיכל,
לא הבנתי מדברייך האם בנך מגיב באלימות כלפיכם רק כאשר אתם מנסים למנוע ממנו להציק לכלב, או שהוא נוטה להרביץ גם במצבים אחרים. התגובה שלו לכלב עשויה להיות קשורה בתשומת הלב שהגור מקבל (ונלקחה ממנו...), בקושי בהבנה רגשות (הכאב של האחר) או כאקט ניסיון להכרזת עצמאות ונפרדות באמצעי שאינו מקובל עליכם. איך הוא מתמודד עם איסורים נוספים? אין מקבלים גבולות אצלכם בבית? האם אתם מוצאים עצמכם עסוקים הרבה בשאלות של הצבת גבולות?
הכאת הכלב הינה התנהגות תוקפנית שלו שיש להוקיע כמו כל התנהגות אחרת שאינה מקובלת עליכם: בין קשורה בסיכון עצמי כמו משחק בחוטי חשמל, ובין אם קשורה להרגלי הבית כמו אכילה במקום שלא מיועד לכך. המשמעות היא שעל מנת שהדברים יופנמו, יש להיות עיקביים ובכל פעם להרחיק אותו מהכלבלב, להגיד את אותם דברים "(זה אסור, זה כאב לכלב...) ולהיות מאוד ברורים בעיניין - סמכותיים וחד-משמעיים. כמובן שכמו בכל נושא של חינוך ילדים הדברים שוקעים בהדרגה וצריך סבלנות ואורך רוח עד שהם מופנמים. חשוב לחזור שוב ושוב על אותם איסורים ברורים ולהימנע ממצב בו הורה אחד מתיר והאחר אוסר.
אם להרגשתכם הנטייה שלו להכות את הכלב קשורה בהתעלמות רחבה יותר נרגשות של אחרים, כלומר, הוא מתעלם מהכאב של האחר (שלכם, של אחים וחברים), פנו להתייעצות.
בהצלחה, מיכל