עמדת התגוננות

שלום אורה,
הרשילי תחילה "לשחרר" אותך מרגשות האשמה לגביי המפגשים החברתיים של בתך עד כניסתה לגן: אין כל דרך לדעת האם מפגשים מוקדמים יותר היו תורמים לשיפור כישוריה החברתיים של בתך. מועד כניסתה לגן היה מתאים בהחלט מבחינת הצרכים החברתיים שלה,עד גיל שנתיים ילדים אינם זקוקים לחברת ילדים אחרים לשם משחק משותף כי הם ממילא משחקים במקביל בלבד והעיניין שיש להם באחרים הוא רק לשם ההתבוננות והגירוי. נהפוך הוא: לעיתים ילדים ש"גדלים" בתוך קבוצה מינקותם, וחייבים להתחלק כל הזמן עם אחרים על חפצים ועל תשומת לב, הופכים מאוד מאוד רכושניים ומאוד מתקשים להנות עם אחרים לאחר מכן בגלל דימוי עצמי ירוד. כלומר, היכולת להסתדר חברתית בגיל הזה לא קשורה בהתנסויות הקודמות שהיו או לא היו לה קודם לכן, אלא יותר קשורות למזג, למידת החברותיות שלה, ולמצבה הנפשי העכשווי, שאת - בצדק - מקשרת גם ללידה הצפויה ולהפחתת הזמן שלה איתך.
אני מציעה להנסות להבין יותר מהגננת באיזה אופן היא כן יוצרת קשר עם אחרים: מתי זה כן מצליח, מה מאפשר את זה (מבחינת סביבה, חפצים, נוכחות מבוגרים וכו'), וגם - עם מי. יתכן שישנם ילדים מסוימים עימם כן נהנית ושווה לנסות להשקיע בטיפוח הקשרים הללו, להפגיש אותה עימם אחה"צ על מנת שלמחרת בגן יהיו להם חוויות משותפות מוצלחות שניתן יהיה לשחזר ולהעמיק. האם במפגשים אקראיים עם ילדים (בגינת משחקים או במפגש עם ילדים שאינה פוגשת על בסיס קבוע) היא יותר משוחררת? למה התכוונת ב"פורחת"? האם הכוונה היא להנאה מהקשר החברתי? להנאה מהמשחק? לתחושה שהיא משוחררת וזורמת יותר? האם אתכם היא גם נוטה להתגונן?
אני מציינת את הלידה הצפויה כגורם חשוב כיון שכעת היא תצטרך כל הזמן להתחלק עם "אחרים", ויכול להיות שהיא בעיקר תתגונן, או תנסה להדוף, וחשוב מאוד להכין אותה לקראת זה בצורה מתאימה. אני מזמינה אותך לקרוא בפורום שלנו דיונים נוספים על לידת אחים ועל מגוון התגובות של הקטנים-בכורים לעיניין.
בהצלחה רבה,
מיכל