גמילה בגיל 2 וחצי

שלום רנה

יש גישות שונות לגבי גמילה מחיתולים כשבאופן גס אפשר לחלק אותן לשתיים- האחת לוקחת בחשבון את המוטיבציה של הילד לגמילה והשנייה גורסת שמדובר בהחלטה וביוזמה של הורי הילד הסבורים שבנם מסוגל לעמוד בדרישות. הגישה האחרונה מפורטת היטב באתר של דפנה תייר, אחת ממנהלות פורום זה-את מוזמנת להכנס.

אני אישית מאמינה בגישה הלוקחת בחשבון את המטויבציה של הילד ואוכל לעזור לך להחליט על ידי הבנת היתרונות והחסרונות בגישה זו.
ולפני הכל, חשוב לא פחות לדבר עליכם כהורים. לפעמים החלטות לגבי הילד צריכות לקחת בחשבון גם את צרכי ההורים ויכולותיהם. יכול להיות שבהחלטה להחזיר את החיתול לקחתם בחשבון גם את הקושי להתגייס לנושא הגמילה של בנכם כשבמקביל יש תינוק חדש בבית שדורש המון כוחות נפשיים ופיזיים וזה בהחלט לגיטימי!!!

בנך אומר לכם שעוד מעט הוא יהיה גדול ובין השורות אולי הוא אומר-אני עוד לא מוכן לגמרי לוותר על מקומי בבית כקטן, זה שנולדה לי אחות לא עושה אותי לגדול...
ללא ספק בנך בשל לגמילה מכל ההיבטים, יש רק שאלה לגבי המוטיבציה שלו..

לא ציינת כיצד מראש התקבלה אצלכם ההחלטה להתחיל בגמילה לפני חצי שנה-האם מיוזמת בנכם? ואם לא-איך הוא הגיב לכך? האם היה גאה בהצלחותיו? אם כן, זה מלמד על קיום של מוטיבציה ראשונית להתמודד עם מטלות הגיל. וכאן המקום לדבר על החסרון של הגישה -החזרת החיתול לילד ברגרסיה עלולה להוות מסר של הורה לילדו כי הוא אינו מאמין כי ילדו יכול להתמודד, במקום לעבור תקופה קצרה של משבר (פספוסים)עם מסר-אנחנו יודעים שזו תקופה שתעבור, הצלחת בעבר ותצליח גם בהמשך, אנחנו לא דואגים וסומכים עליך. חסרון נוסף הוא מכיוון אחר-את מתארת כי בנך פורש כרגע הצידה כשעושה קקי ואינו מודה באשמה-הדבר מעיד על כך שהוא חש בושה ואשמה על עשיית קקי בחיתולים, כלומר הוא כבר מרגיש לא בסדר עם זה, גם בלי שתגידו לו.

היתרון בגישה שנותנת מקום למוטיבציה של הילד היא שכשהילד מוכן לכך הגמילה נעשית בתהליך חלק ומהיר, ללא מאבקי כוחות , תחושות אשמה, בושה וכעס. תהליך הגמילה הוא בבסיסו תהליך של השגת שליטה של הילד בגופו וכשהוא מסתבך עלולות להיות השפעות על התפתחותו לטווח הארוך.
בעקרון, לא מומלץ לכן לגמול ילד במקביל לשינויים דרמטיים נוספים בחייו כגון הולדת אח, שמערער זמנית את תחושת השליטה של הילד בסביבתו.
.
לסיום, אני מאמינה שרק אתם יכולים להחליט מהי הגישה המתאימה לכם ולבנכם.

מקווה שעזרתי בהארת הטיעונים לכאן וכאן.
אודט