גמילת לילה מחיתולים - בן 3.5

שלום יעל

אני מזמינה אותך לעיין בדיונים נוספים בנושא הרטבה לילית בפורום שלנו.
אם איני טועה, יש פורום שעוסק בנושא זה באופן ספציפי.

אחוז מסוים של הילדים באוכלוסיה מרטיבים בלילה עד לגיל חמש ושש, לרוב ללא קשר ליכולת השליטה שלהם במהלך היום.אגב, מדברייך אני מסיקה כי בנך החל להגמל מהרטבת יום בגיל שלוש, שזה גיל יחסית מאוחר ואני תוהה אם יש סיבה לכך שחיכיתם וכיצד התרחשה הגמילה ביום-בתהליך קל או יחסית ארוך?.את מתארת מצב בו בנך טרם השיג שליטה מלאה על שלפוחית בלילה-לעתים קם יבש ולעתים רטוב.
ניסיתם להעיר אותו וזה לא הלך בגלל התנגדותו/קושי להתעורר/שינה עמוקה.
האם ניסיתם להשתמש בטבלה (שיטה התנהגותית) שבועית, בה בכל יום בו הוא קם יבש הוא מקבל חיזוק (מדבקה/כוכב)? ישנם ילדים שהמוטיבציה שלהם גדלה כאשר הם מקבלים חיזוקים קונקרטיים ויכולים בעצמם לעקוב אחר התהליך ומגבירים בכך את תחושת השליטה על גופם ואת תחושת היכולת הכללית שלהם. ילדים אחרים לא יגיבו לשיטה זו באופן משמעותי מאחר וכנראה מדובר בנטייה פיזיולוגית /גנטית שאינה קשורה למוטיבציה. במקרה כ זה, רצוי לחזור לחיתול לילי שהוא מעין חיתול-תחתון, ולא ממש חזרה לחיתול שמסמל משהו תינוקי יותר. לקראת גיל חמש ניתן לטפל דרך קופת חולים בשיטה התנהגותית על ידי זמזם שמעיר את הילד כל אימת שהשלפוחית מלאה. זה דורש כמובן שיתוף פעולה מלא מצד הילד לתהליך.

לדעתי, קיימת חשיבות רבה להחזיר חיתול לילד שמתקשה בשליטה בשלפוחית על רקע פיזיולוגי, על מנת למנוע תסכולים וכעסים מיותרים בין ההורה והילד על הרטבת המיטה שלא בשליטתו.
החזרת חיתול צריכה להיות מלווה בשיחה עם הילד על כך שאין הוא אשם על כך שהגוף שלו לא מקבל מסר שהשלפוחית מלאה וכי הוא אינו יחיד וישנם עוד ילדים כאלה, וכשיהיה בן חמש תפנו לקבלת עזרה עבורו.

בברכה,
אודט