ילדה רגישה

שלום שירן,
אני מסכימה אתך שבתך צפויה לגדול ולהיות אדם מיוחד... לאנשים רגישים יש יתרון רב על פני אחרים באופן בו הם חווים את העולם, יכולים לקלוט אירועים, מצבים ואנשים אחרים באופן ייחודי ומעמיק. אני מניחה שהתיאור שלך את בתך מתאים לרבים מהאמנים בתחומים השונים שאנו מכירים היום: אותה יכולת להרגיש "יותר" מאחרים - הן את החוויות הטובות והן את הקשות יותר - היא מה שהופכת אנשים ליצירתיים (באומנות, במוזיקה, בתאטרון) ולפעמים גם לאלה שאחר כך מטפלים באחרים.
אבל כמו כל דבר טוב, יש לזה מחיר, ואותו בתך משלמת היום, בסיטואציות החברתיות שאת מתארת. בהיותה רכה בשנים, וחסרה עדיין את ההבנה לגבי למה הדברים קורים לה כפי שהם, בתך כנראה מוצאת עצמה מחפשת דרכים להתגונן מפני "מתקפת הרגשות" הזו, שיכולה להיות עוצמתית מאוד. המשמעות היא בעצם שמצבים רבים שאחרים יכולים להישאר אדישים לגביהם, או להתעלם, להדחיק וכו', מעוררים אצל בתך הצפה רגשית. כך למשל היא לא מצליחה להתעלם מתגובות של אחרים והיא נרגשת משירים מסוימים. אגב, הבחירה בשיר 'דני'מעניינת: איזה חלק נוגע לליבה? הרי גם הוא נעלב שם מנורית - אולי זה מעורר הזדהות? זו בדיוק החוויה של אי-היכולת לשלוט על הדמעות שזולגות מעצמן....
אני חושבת שיש לה מזל שאתם מאוד רגישים אליה: העובדה שציינת שאתם אוהבים ומוקירים תכונה זו היא חשובה כאן כי זה לא עוזר להגיד לילדים כאלה "לא לבכות", "להתעלם" - זה רק יוצר יותר בלבול ותחושת בדידות. סביר שהיא גם "ירשה" את זה במידת-מה מאחד מהוריה ועל כן אני מניחה שאחד מכם מזהה את עצמו בהתבוננות בה.
אין "מתכון" או כלי אחד להתמודדות, כי מדובר ברגישות שתלווה אותה כל החיים על כל צעד ושעל, אם כי זה יחווה כעוצמתי יותר ופחות על פי התקופות בחייה. אני מניחה שתקופה של כניסה לגן חדש, שמיטבה מורכבת יותר, תהיה לה יותר קשה מלאחרים, ובהדרגה תופיע הסתגלות. בצמתים כאלה מומלץ להתייעץ עם אנשים מקצוע, ואף להפנותה לטיפול כיון שזהו הערוץ המרכזי לסיוע כאן: היכולת לעבד את החוויות הרגשיות האלה עם אדם אחר, וגם עבורכם תהיה זו ההזדמנות להתייעץ מה לומר ואיך. היא בעיקר צריכה הדהוד מכם על כך שמה שהיא חווה ורואה זה "בסדר", וכמובן כך תוכל לקבל עוד ועוד ערוצים בהם תוכל לעבד את רגשותיה ולהעבירם למילים, למשל בטיפולים בהבעה ויצירה (למשל טיפול באומנות, במוזיקה וכו') או בטיפול פסיכולוגי באמצעות משחק. זה ייתן לה עוד "שפה" להתמודדות וזה עוזר מאוד.
אם להרגשתכם, ולדעת הגננת שמכירה אותה, הרגישות הזו גורמת לה להיות מבודדת חברתית, דחויה או עצובה בגן, ולהימנע ממצבים חברתיים ומיצירה קשרים, מומלץ מאוד לפנות להתייעצות מקצועית בהקדם.
בהצלחה,
מיכל