ילדה בת 5 שעושה צרכים בתחתונים

שלום חגית,
מהתיאור שלך אני מבינה שבתך כבר השיגה שליטה על הצרכים בגיל שנתיים וחצי ושמאז כניסתה לגנים העירוניים החלה נסיגה שבעצם לא טופלה ולא נפתרה עד היום. תארת רק את הפספוסים בגן, אך האם זה קורה גם בבית?
ישנן הרבה סיבות הגורמות לילדים לחזור לדפוסי ההתנהגות הקודמים ולאבד את היכולת ההתפתחותית שכבר רכשו. בין היתר מצבי דחק (כמו טראומה) שינוי משמעותי במשפחה (כמו פרידות, אובדן או אירוע משמח כמו הולדת אח או אחות), קשיים רגשיים כמו חרדה ופחד, סיטוציות הקשורות ביחסים ובקשר עם ההורים, מצבים חברתיים ועוד. האם משהו מכל אלה נראה לך כהסבר לנסיגה שלה? כמה זמן בעצם היא הייתה "יבשה"? מה לגבי התפתחותה בתחומים אחרים: האם היא ילדה מפותחת בעלת כישורים מתאימים לגילה? שאלת לגבי הנטייה שלה לסטריליות וניקיון: האם ייתכן שהיא לא הולכת לשירותים בגן כי מרגישה שהמקום מלוכלך מידיי? ומה קורה במקומות נוספים (חברים, מקומות ציבוריים כמו מתנס או קניון)?
ציינת שאתם כבר מיואשים, אך לא פרטת מהן השיטות בהן ניסתם לנקוט פרט להתייעצות הרפואית (האם היה זה אורולוג ? גסטרולוג? פסיכיאטר? או רופא הילדים?) הסיבה שחשוב לסייע לה אינה קשורה רק לחשש שיצחקו עליה - למרות שזה אכן דבר חשוב בחברת ילדים, אלא קשורה גם לתפיסה העצמית שלה. ילדים מגבשים את הדימוי עצמי שלהם על סמך השגים וכישורים והיא בוודאי יודעת שאתם לא מרוצים מהפספוסים שלה, וגם היא עצמה בוודאי מתביישת בזה.
אני ממליצה מאוד לפנות להתייעצות מקצועית, אשמח להפנות אותך למטפל מתאים באיזור מגורייך אם תצייני את מקום המגורים שלכם (אפשר גם במייל). דפנה תייר, ממנהלות פורום זה, מומחית בתחום, מקבלת בקרית אונו.
בהצלחה,
מיכל

מיכל שלום ותודה על התגובה המהירה. בהמשך למה שכתבת , עניין הפיפי והקקי נמשך גם בבית, כאשר אני מבקשת ממנה ללכת לשירותים אחרי שאני רואה שהיא הרבה זמן לא עשתה היא לא מוכנה ומתחילה להתווכח , שלא עכשיו והגוף שלי ברשותי וכו' וגם אם אני ממש מכריחה אז אחרי זה היא לא מוכנה לרחוץ ידים ומתעצבנת. מלבד זה , שינויים שתארת לא היו אצלנו בבית כשהיא נגמלה היא היתה בערך בת שנתים וחצי וזה לא היה תקופה ארוכה מספר חודשים עד שהיא עברה לגן עיריה ואז אני חושבת שזה התחיל בהדרגה . הדבר היחיד זה שאנחנו די התייחסנו אליה כמו אל קטנה, במיוחד אני, יש לי קשר מיוחד אתה במיוחד שאפשר להגיד שקבלתי אותה במתנה , כי ההריון איתה היה קשה ולא בטוח . מלבד זה היא מתפתחת יפה ורגיל , היא ילדה מאוד חכמה ויש לה מה להגיד על כל דבר, לא נראה לי שזה קשור אבל אנחנו במעקב התפתחותי לגבי הגדילה שלה , כי יחסית היא פצפונית ודי נמוכה לגובה שלה , ומלבד זה התחלתי ללכת איתה לריפוי בעיסוק שגם שם היא אמרה לי שהיא די ברמה שלה ואף יותר. מלבד ללכת לרופא שטען שהיא שולטת בצרכים שלה, פניתי גם לקושניר אם את מכירה והוא הציע לי שיטה שלא כל כך מצאה חן בעיני שהיתה לשים לה חוקן ואז זה יגרום לה לרוץ לשירותים ויגרום גם לאי נעימות , לא אהבתי את הדרך הזאת. ניסיתי גם שיטת פרסים וגם הבאתי לגן , זה לא היה ממש עקבי לפעמים זה עזר ולא תמיד, עכשיו אני מנסה משהו אחר , החלטתי לתת פרס בסוף היום לשתי הבנות שלי ושתפתי את בתי הגדולה בכך , במידה והיא כן עושה היא לא מקבלת פרס והגדולה כן, אתמול למשל התחלתי בזה היא לא קבלה והגדולה שלי כן והיא מאוד כעסה , סכמתי איתה שהיום היא לא עושה ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אבקש מהגננות להזכיר לה והיא אמרה לי שכן, הסייעות בצהרון אמרו לי שהם היו צריכות ממש להכריח אותה ללכת ושהיא לא הסכימה ללכת שהיא רצתה להמשיך לשחק ובסוף הסייעת לקחה אותה ממש לשירותים . מלבד זה אני רוצה לציין שהיא ילדה מאוד רגישה ונעלבת מהר, אני לא זוכרת שהגדולה שלי היתה כזאת בגיל זה, וגם אני מרגישה שבדברים מסויימים היא די תינוקית למרות שיש דברים שהיא מפתיעה אותי עם צורת החשיבה שלה. אני מנסה קודם לפתור זאת לפני יעוץ פסיכולוגי, מה גם שאני נמצאת כרגע בהריון ואנחנו לחוצים מאוד מבחינה כלכלית, כמובן שאם לא תהיה ברירה נלך. סיפרתי לה שאני בהריון , בהתחלה היא אמרה לי כל הזמן שהיא לא רוצה שאני יהיה בהריון ושהיא לא רוצה תינוקת בבית שהיא רוצה להיות התינוקת אבל לאט לאט היא מתחילה לקבל את זה ושואלת אותי שאלות, אבל כמובן שכל זה התחיל לפני זה . המון תודה

חגית הי
,
גם לי יש בעיה דומה עם הבת שלי. אשמח לצור איתך קשר לשמוע אם הבעיה נפתרה ואיך היא נפתרה אם בכלל. כמוך גם אנחנו נואשים.
אשמח אם תצרי איתי קשר.

בתודה.