כניסה לגן

אני אומרת:לכי עם האינטואיציות האימהיות שלך-אם בנך משתגע בבית, סימן שגם את יחד איתו ולשניכם יהיה טוב יותר להפרד לחלק מהיום. החלטה ליציאה למסגרת חוץ ביתית אינה תלויה אך ורק בגיל הילד, אלא במספר גורמים ובעיני מה שציינת הוא משמעותי ביותר.

נשמע שבנך אוהב עניין וגיוון סביבו ואכן הגן" מספק את הסחורה" מבחינה זו-מגוון של גירויים, הפעלות, ילדים ומבוגרים. אם זאת, חשוב לי לציין שזה לא אומר שיהיה לו קל להסתגל לגן בתקופה הראשונה, משום שכל עוד את היית איתו הוא נהנה ממפגש עם ילדים ואנשים. כעת הוא יהיה לבד ומידת ההתלהבות שלו מהחדש לא תהיה זהה, עד שירגיש בטוח-כעבור תקופת הסתגלות של כחודש בממוצע..לכן גם חשוב שלא תסיקי מסקנות אם יבכה ויהיה קשה בתהחלה, כאילו עשית החלטה לא נכונה.
אם את "אוכלת את עצמך" כדברייך כי יש לך אפשרות להשאר איתו בבית (האם הכוונה שאת אינך עובדת?) אולי כדאי שבשלב זה תסגלי אותו לחצי יום בגן, ובצהריים תקחי אותו לישון בבית. כך המעבר יהיה הדרגתי לשניכם.

בהצלחה!

אודט