של מי הציצי הזה לעזאזל?

שלום ע'

אכן המצב שאת מתארת בעייתי מאוד -חמותך, מתוך כוונות טובות, טועה בגדול בשיפוט שלה ומפגינה התנהגות לא מותאמת בכך שהיא חולצת שד להרגעת נכדתה. (אני תוהה לגבי קיומן של התנהגויות אחרות שאינן תואמות?). בצדק, את שואלת של מי הציצי הזה לעזאזל ובכך, משקפת את חווית הבלבול של בתך. יש כאן כמה היבטים בעייתיים:

1. חמותך מתקשה להבין את הגבול שבין תפקידה כסבתא לבין תפקיד ההורה, במקרה זה, תפקידך כאם בלעדית לבתך. בלבול זה עובר לבתך ומקשה עליה לבצע הפרדה בין אינטימיות שנוצרת בין אם ובתה בשעת הנקה לבין שאר מערכות היחסים שהן שונות במהות.

2. בתך מקבלת שד לא מוכר שלא יוצא ממנו חלב , זו עלולה להיות חוויה מבלבלת מאין כמוה, מתסכלת ואף חודרנית-הפה הוא אזור אינטימי ביותר ומשמעותי ביותר בשלבי ההתפתחות הראשונים. דרכו התינוק חווה תהליכים משמעותיים , שחלקם מהווים את הבסיס לייצור קשרים עם אנשים בהמשך.
3. בתך נמצאת בשלב מואץ של תהליך נפרדות , בו היא מבינה בהדרגה כי היא נפרדת מהסביבה ומדמויות שונות המטפלות בה. עידוד קשר אינטימי ולא מותאם על ידי חמותך עלול לפגוע בהתפתחות תהליך תקין של נפרדות.

הקשר בין משפחתך לבין חמותך הוא קשר ארוך טווח. חשוב מאוד לבסס עמדות כבר בשלב זה, לגבי מה תפקידה בטיפול בבתך והיכן נגמרות סמכויותיה. ללא ספק נדרשת כאן רגישות רבה אך עם זאת כאחראית על בריאותה הנפשית של בתך, עלייך להבהיר באופן חד משמעי מה ציפיותיך בטיפול בבתך ומה צרכיה של בתך. במישור הפרקטי, אולי יעזור אם תתחילי להרגיל את בתך לצורות הרדמות והרגעות נוספות-מוצץ, חיתול בד, בקבוק מיים וכו'.. כך שחמותך תוכל להעזר בהן.

בהצלחה
אודט