חלומות??

ראשית - חן חן לך על תודותייך, אך האם יתכן והתבלבלת בפורום? אצלינו אין שירי...
לשאלתך:
1. כן, התופעה מוכרת בהחלט.
תופעת חלומות הבלהה או סיוטי הלילה מופיעה אצל ילדים רבים בין גיל שנתיים לארבע. ההסבר, בקצרה, הוא שבגיל זה ילדים נעשים מודעים יותר להתמודדויות המחכות להם בעולם הגדול ולאלה שהם חווים במהלך היום. חלק מההשפעה של החוויות הללו בא לידי ביטוי בחוסר השקט בשנת הלילה, כאשר חוויותיו של הפעוט לאורך היום צפות ועולות במוחו.
רצוי להקפיד על השכבה רגועה לישון, בטקס נעים שחוזר על עצמו בכל לילה ומשרה בטחון על הילד. כשהוא מתעורר בלילה, לגשת אליו ובשקט וברוגע לנסו להרגיעו תוך כדי ליטוף עדין. אין צורך לדבר או להדליק אורות, או לנסות להעירו לגמרי.
חשוב להוסיף שממחקרים עולה ממצא מעניין, אם כי לא מפתיע כלל - שסיוטי לילה וחרדות בכלל אופיינים ומופיעים פחות אצל ילדים שגדלים במסגרת חינוכית חמה ורגועה, בה ההורים סמכותיים ומציבי גבולות.

2. אינני חושבת שיכול להיגרם נזק התפתחותי או אחר משהות משותפת בגן עם ילדים ש"קצת יותר גדולים ממנו" כפי שאת מעידה. עם זאת בקשי מהגננות שיעקבו ויראו שהוא אכן מוצא את מקומו בין הילדים, מתחבר וחש בנוח במחיצתם.
בברכה, דפנה.

היי דפנה תודה על התגובה המהירה.... ממש חיכיתי בקוצר רוח ... עוד שאלה קטנה אכן הילד שלנו נחשב ילד מפונק ורק לאחרונה התחלתנו להציב גבולות למרות שאת בטח יודעת כמה זה קשה בגיל הזה... לפי המחקר שציינת בפניי אני מבינה שככל שלילד יהיו גבולות כך הסיוטים/החלומות יפחתו? בנוסף... הוא כמובן רגיל לעבור למיטה שלנו באמצע הלילה ולא מוכן לחזור אליו למיטה או שכבר אני באפיסת כוחות אז מעדיפה להשאירו עמנו. האם זה חלק מהגבולות?? מה עושים? איך מרגילים אותו לחזור למיטה שלו? אשמח לעצה נוספת\לילה טוב

חיובית ביותר היא יכולתך להשקיף על עצמך ועל בנך ולזהות שהוא ילד מפונק. מודעות לבעיה היא צעד משמעותי לקראת שינוי. אתם אכן מנסים לשנות וטוב שכך, שכן ככל שילד גדל יותר קשה לחולל שינויים.

הצבת גבולות ובכלל פיתוח של אוירה והתנהלות הורית סמכותית נסקרו במחקרים רבים ביותר. השפעתם המיטיבה אינה רק על מיתון חרדות. נראה שבכל תחום שהוא ילדים נתרמים ביותר מהורות סמכותית - מדימוי עצמי ובטחון, דרך השגים לימודיים ועד התפתחות חברתית ויציבות ואיזון רגשי. כך שאין ספק שזו הגישה החינוכית שמרבית המומחים כיום ממליצים עליה.

כן, גם הרגלי השינה הם חלק מהצבת הגבולות. עליכם להבין שעליכם להנהיג, בהתאם לתפיסתכם, כללים של מותר ואסור שיהיו ברורים הן לכם והן לילד. עליכם, ההורים, לאכוף כללים אלו באופן נחרץ ועקבי. ואם הכלל הוא "אתה ישן אך ורק במיטתך" אז כן - את (וכמובן רצוי שגם האבא יקח חלק במשימה) תקומי כמה פעמים בלילה שיהיה צריך ותחזירי אותו למיטתו!

משימתו של בנך הפעוט היא לבדוק גבולות, אך זוהי המשימה ש ל ך והאחריות שלך להציב גבולות לילדך ולכן עלייך להשקיע, להתאמץ, לגבור על הפיתוי של הויתור. כפי שאינך מקלה ראש בטיפול בילדך בכלל, ואת עושה למענו הרבה דברים שאינם נוחים או קלים לך, כך עלייך להתייחס לתפקידך כמציבת גבולות.
בהצלחה, דפנה.