לא יודעת אך להגיב

שלום מרי

שאלתך במקום-מה הגבול בין לאפשר לילד עצמאות עם אוכל, חקירה ואיפה נכנס נושא החינוך ורכישת הרגלי אכילה. חשוב להבין מה הרקע של הרגלי האכילה של בנך עד כה-
האם הוא עבר טוב את השלב בין אוכל מעוך למוצק? האם הוא אוכל כמויות טובות ומוכן להתנסות במגוון רחב של מאכלים? האם משקלו תואם לגילו?מי עוד מאכיל אותו מלבדך וכיצד הוא מגיב לאחרים?ומעבר לתחום האוכל-האם בנך בודק גבולות בעוד תחומים וגורם לך להתרגז מאוד?

בנך נמצא בשלב בו הוא מתנסה יותר ויותר בעצמאות שלו, הולך ומתנסה (בשאיפה) במגוון רחב של מאכלים ומרקמים והכל סביבו מעניין מאוד.חשוב לתת לו להנות מהאכילה ומן האוכל-למשל, למעוך את האוכל, לטבול אצבעות מדי פעם בגבינה, ללקק את אצבעותיו וכו'..כל עוד שבמקביל ניתן להאכיל אותו. אם הוא מבקש להיות עצמאי, כדאי לתת לו כפית ביד, במקביל לכפית שבה את תאכילי אותו.
כל זאת, כל עוד את חיה עם זה בשלום, ויכולה להבליג על התלכלכות בזמן האוכל. אם לא-אולי כדאי שמשהו אחר ילווה אותו בזמן האוכל.

כמה כללים שחשוב לעמוד בהם על מנת לא להפוך את סיטואציית האוכל למגרש משחקים או לחילופין לזירה של מאבק כוחות-

האכלה אמורה להמשך לא יותר מרבע שעה- עשרים דקות.
פעוט בגיל זה לא אמור לאכול לבד, חשוב לאפשר לו להתנסות אך במקביל להאכיל אותו.
ברגע שהפעוט זורק אוכל על הרצפה חשוב לומר בתקיפות-לא זורקים אוכל על הרצפה! אם הזריקה ממשיכה, חשוב להרחיק ממנו את האוכל/הצלחת ולומר שכשיראה שהוא יכול לאכול יפה, הוא יוכל להמשיך לאכול בעצמו, בינתיים אתם מאכילים אותו. אם הוא מסרב לאכול/לא מגלה עניין באוכל, חשוב להוריד אותו מהכסא ולומר שאת מבינה שהוא כבר לא רעב ושהוא רוצה יותר לשחק-ולהפנות אותו לצעצועיו. חשוב שהדברים לא ייאמרו מתוך כעס אלא מתוך הסבר-לא מדובר בענישה אלא בהצבת גבול.
מדובר בתהליך חינוך מתמשך וככל שתהיו עקביים וברורים בעמדתכם, כך בנכם יוכל להבין מה מצופה ממנו בשעת האוכל, ובמה שונה שעת האוכל משעת משחק.
בהצלחה
אודט