התלבטות לגבי כניסה לגן

נל שלום,
את תארת הייטב את כל הלבטים הקשורים בכניסת פעוטות לגן וכולם רלוונטיים, אך התשובות אינן אחידות והן קשורות במה שמתאים לכל ילד ולכל משפחה. יש הרבה יתרון בכניסה בחודשי האביב לגן בדיוק בגלל שהצוות פנוי יותר לקליטה בהשוואה לספטמבר, וכן בגלל שבחודשי הקיץ יש פחות נטייה למחלות. אולם, קשה לדעת בוודאות האם עבור בתך עדיפה הכניסה במועד זה, או שמא נכון יהיה בשבילה להיות בטיפול פרטני תקופה נוספת - זה קשור במזג שלה, ביכולת להסתגלות ועוד, וגם במידת היכולת שלכם להמשיך להעסיק מטפלת. מבחינת הגיל, כשמדובר בפעוטה עם התפתחות תקינה וחברותיות תקינה (כפי שציינת), שני המועדים מתאימים ואפשריים: בשניהם יהיה אומנם קשה כמו בכל הסתגלות, אך עם התאקלמות בפרק זמן סביר, הרי שבוודאי תשתלב.
אכן כדאי מאוד לתכנן תקופת הסתגלת הדרגתית, הכוללת ימים קצרים ללא פרידה ולאחריהם פרידה למספר שעות ארוך יותר עד הישארות מלאה לבדה. גם כאן, אין מתכון אחיד, לכל ילד קצב הסתגלות אחר וחשוב להתייעץ גם עם הצוות, אך חשוב שכאשר אתם מחליטים שכבר הגיע הזמן ללכת, פשוט תלכו ותאפשרו לה להתמודד לזמן מה עם הדרישה החדשה הזו. זו עשויה להיות החלטה טובה מאוד להיעזר בתקופה הראשונית גם במטפלת: היא תוכל להמשיך בשגרת היום המוכר שלה יחד עם המטפלת עד למעבר המלא.
אני מזמינה אותך גם לעיין בדיונים נוספים בפורום זה אודות הכניסה לגן חדש. בהצלחה,
מיכל

תודה על תשובתך. השיקול להכניס את בתי לגן או לא אינו כלכלי בכלל כיוון שעלותו של הגן שבחרתי זהה לעלות המטפלת . המצב כיום הוא שבתי רואה ילדים בני גילה לפחות פעם בשבוע ולעיתים גם יותר (פעמיים), המטפלת מטיילת איתה הרבה בחוץ אך מבחינת העשרה אין לה רקע בחינוך והיא פנסיונרית , סבתא לנכדים, שחיפשה תעסוקה - סבלנות יש לה בשפע. האם בתי עלולה "לפספס" משהו , בהנחה שלא תכנס לגן במאי אלא בספטמבר (או אולי אפילו באוקטובר?)- מבחינה התפתחותית וחברתית או ההפך? אולי היא תרוויח משהות של 4 חדשים נוספים בבית? בתי ילדה קצת רגישה , לעיתים די קרובות מבקשת שירימו אותה על הידיים ואוהבת קרה פיסית אך גם יודעת להעסיק את עצמה בצורה יפה ובעלת דמיון מפותח. מבחינה שפתית - אומרת די הרבה מילים בודדות ובעלת אינטיליגנציה רגשית גבוהה. מה את אומרת ? המטפלת חושבת שהיא בשלה לגן . אני בעיקר דואגת לפן הרגשי ופחות להתפתחות שפתית וכללית כיוון שאני בטוחה שהיא בקצב נכון. שוב תודה

אני לא חושבת שבתך "תפספס", כדברייך, משהו בגן אם תמתין 4 חודשים נוספים ותשתלב רק באוקטובר, אך אני חושבת שיתכן ולמטפלת כבר קשה יותר להעסיק אותה כיום על פי צרכיה ועל כן היאאומרת לך שמרגישה שבתך כבר בשלה יותר לגן.
כלומר, גם המטפלת הסבלנית והמסורה ביותר עשויה להתקשות יותר כאשר הצרכים משתנים: התינוקת שהיא הייתה הופכת לפעוטה בעלת צרכים שונים כיום. הטיול בעגלה אינו מספק, עליה להתרוצץ אחריה, לספק לה גירויים מגוונים, לעקוב אחרי תגליותיה. נראה לי שהתרומה העיקרית של הגן בגילה הנוכחי אינה בהכרח חברת הילדים או המשחק המשותף ביניהם (כיון שעדיין המשחק לרוב מתקיים "במקביל" - כל ילד משחק לבדו, לעיתים בדברים דומים, למשל, דלי וכף), אלא דווקא הגירויים המגוונים כמו שולחנות העבודה, פינת הקוביות, פינת המטבח, הסיפורים, השירים וכו'.
ועדיין, אני מסכימה איתך שכאשר מדובר בפעוטה שהתפתחותה תקינה, יש פחות לדאוג על הבטים שפתיים בהתפתחותה, ויותר להבטים הרגשיים. אם את מרגישה שהיא עדיין זקוקה להיענות אישית ומיידית לכל צרכיה, לתשומת לב מוגברת ואת מרגישה שהתסכול שילווה את הסתגלותה גבוה מידי כיום (הכניסה לגן בהכרח מלווה בתסכול, השאלה היא עד כמה, חלק מזה הכרחי ואף נחוץ...), הרי שאולי ההשארות בבית דווקא עדיפה.
אם נראה לך שזה אפשרי, נסי לקחת אותה לזמן-מה אל המסגרת שבחרת בשעות הפעילות: לפי תיאורייך מדובר במקום קטן וחם ויתכן שבילוי משותף איתה שם - בהנחה שהצוות יסכים לכך - ייתן לך את התשובה. תוכלי להתבונן בה מגיבה ומשתלבת ולחוש בעצמך האם נחוצה לה שהות נוספת בחממה בבית, או שהיא כבר בשלה ליציאה לשלב הבא. כדאי לעשות זאת במועד מתאים מבחינת סדר היום, לא בזמן אכילה או השכבה, אלא כאשר הילדים במשחק/ פעילות חופשית בתוך הגן או בחצר.
בהצלחה,
מיכל

אבל לוחצים עלי מהגן לקבל תשובה בימים הקרובים... לגבי המטפלת : היא מצדה מעוניינת להשאר עם בתי (זו העבודה שלה כרגע..) ואים לה בעיה להמשיך עד שנה הבאה . בתי כבר מזמן לא יושבת בעגלה והן מטיילות ברגל כמה שעות בכל בוקר ובתי נהנית מאוד: מצביעה על ציפורים ומכוניות , מריחה פרחים ..שרה ומברברת, הן עוצרות להפסקת אוכל בטבע .. .(אנחנו גרים בעיר קטנה ) כשאני חוזרת מהעבודה היא נינוחה ורגועה . לגבי הגן- הייתי עם בתי בגן לפני שבועיים למשך שעה והיא בהתחלה הייתה קצת מסוגרת אך במהרה החלה לשחק בצעצועים ונראתה מאושרת מאוד (אולי בגלל שאני ובעלי היינו איתה..) אך היה לי קשה לדמיין את הסיטואציה בה היא נשארת בגן לבד. כמו שאמרתי היא ילדה קצת רגישה ורוצה הרבה על הידיים ודורשת המון תשומת לב (וגם מקבלת)וזה מה שגורם לי להתלבט . השאלה היא האם בגיל שנתיים וחודש כשהיא גם תבין ותדבר יותר הדברים עלולים להשתנות או שאולי יהיה לה יותר קשה? .... שוב תודה רבה על התשובות ועל הנכונות לעזור!

אני חושבת שההתלבטות הזו קשה בשבילך כי נראה שאין תשובה אחת נכונה: לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות ולצערי לא אוכל להחליט במקומך..... לא ניתן לדעת איך תגיב בתך בהסתגלותה כעת, או לצפות מה תהיה תגובתה בעוד מספר חודשים.
כניסה לגן היא חוויה חשובה ומרכזית, אך בהכרח לא פשוטה עבור ילדים (והורים), בעיקר עבור הרגישים שבהם. השאלה עד כמה "לדחות את הקץ" היא עיניין של סגנון ושל עמדות חינוכיות-תרבותיות. בתך לא מפסידה שום דבר מהותי מהעובדה שאינה בגן עדיין ואין כאן משהו ש''צריך' להיעשות כך ולא אחרת, הכל עיניין של השקפה ושל מציאת הגן המתאים, בו את תהיי רגועה ושלווה ככול שניתן. ישנן משפחות שמעדיפות להקדים את ההשתלבות כדי ליצור לילדים עימות מוקדםי ותר עם המציאות (דרישות וחוקים של גן) בעוד שאחרות מעדיפות לדחות זאת ככול שניתן (ולתת עוד הזדמנויות לטיפול בייתי מגונן יותר).
אומנם השעה בה הייתם איתה בגן יחדיו כמובן לא משקפת את מידת יכולתה להיפרד מכם ולהשתלב בגן, אך אולי יהיה לך קל יותר להחליט אם תחשבי על מעברים אחרים שעברתן יחד (למשל, מעבר למוצקים, הסתגלות למטפלת, הסתגלות לסביבות חדשות) - איך בתך הגיבה אז.
אשמח להתעדכן מה החלטתן ואיך הולך....
בהצלחה,
מיכל

תודה מיכל, עזרת לי מאוד בקבלת ההחלטה , החלטתי בשלב זה שהיא תשאר בבית עם המטפלת לפחות עד ספטמבר ואז נכניס אותה לגן . אני חושבת שלמרות שכיף לה בחברת ילדים היא עדיין זקוקה לטיפול יחידני ויש לנו מטפלת טובה אז באמת לא יקרה כלום אם תשאר בבית עוד מספר חודשים. לגבי הסתגלותה בתחומים אחרים: לקח לה המון זמן עד שהתחילה לאכול ארוחה שלמה של מוצקים במקום הנקה ודרך אגב, עד היום היא יונקת... כשאנו הולכים לגן משחקים לוקח לה זמן יחסית גדול עד שהיא נפתחת ומתחילה לשחק ותמיד רוצה שנשאר בקרבתה . היא ילדה שמאוד חשוב לה סדר יום וברגע שאנו מפרים קצת את הסדר, למשל בסופי שבוע , אז היא יוצאת מאיזון, קשה לה להרדם והיא לא אוכלת כל כך טוב אלא בעיקר מבקשת לינוק . ההסתגלות למטפלת הייתה לא פשוטה ובמשך כמה חדשים טובים היה לה קשה להפרד ממני בבוקר... היום היא נפרדת בקלות אך במשך היום רוצה שהמטפלת תקח אותה על הידיים לעיתים קרובות . נקווה שילך בקלות בגן בספטמבר.. שוב ,תודה רבה על התשובות המושקעות ועל תשומת הלב !

נל, בהינתן כל הפרטים שהוספת כעת הנוגעים לנטייתה המעט-איטית להסתגלות, אני חושבת שבהחלט קיבלת החלטה נכונה עבור בתך!
שמחתי לעזור...
מיכל