גן לבני שנתיים

שלום לשלי,
ברשותך אתחיל באמירה מעט כללית:
מסגרות חינוכיות נפוצות בישראל עבור ילדים בגילאי 0-3 בתור פתרון לאימהות עובדות. כך הוקמו בעבר מעונות היום הציבוריים ואליהם הצטרפו מסגרות פרטיות שונות, משפחתונים ופעוטונים, עד כניסת הילדים למסגרות משרד החינוך בגני טרום-טרום חובה (שגם הן מסגרות חדשות יחסית). למסגרות האלה, עד גיל שנתיים, אין תרומה חברתית עבור הילדים אלא הן הזדמנות להקניית הרגלים, להעשרה בגירויים ולהסתגלות לחוקים ומציאות (זה בתנאי כמובן שמדובר במסגרת מייטיבה).
בשנת החיים השלישית, כלומר החל מגיל שנתיים, לאחר שהושגה ניידות והכישורים השפתיים השתכללו, לשהות המשותפת במחיצת ילדים נוספים ישנה גם תרומה חברתית. הסיבה אינה שאז "החברותיות מתחילה" - גם תינוקות הם יצורים חברתיים אשר מוכנים ליצירת קשר - אלא שאז האינטראקציה החברתית עם בני הגיל הופכת משמעותית יותר. כלומר, אם עד כה ילדים בעיקר צפו זה בזה, חלקו את אותו מרחב ואת אותם חפצים, כעת הם פנויים יותר לשוחח האחד עם השני וליצור משחק משותף.
וכעת לשאלתך: בנך לא יפגע אם לא יהיה בגן עד גיל שלוש. ישנם ילדים רבים בארץ ובעולם שנמצאים עד לגיל הזה בבית ובעבר זה היה אף נפוץ עוד יותר (בין היתר, כיון שמרבית האימהות לא עבדו). יחד עם זאת, אני כן חושבת שהוא בהדרגה יהיה זקוק למפגשים אינטנסיבים וקבועים יותר עם בני גילו (בדגש על בני גילו ולא גדולים או קטנים יותר), והכוונה היא למפגשים שאינם אקראיים(כמו בגינה ציבורית), אלא למפגשים שחוזרים על עצמם עם אותם ילדים, על מנת ליצור רצף והמשכיות. הכוונה לדוגמא למפגש חברתי בחוג של אימהות ופעוטות או למפגש קבוע עם חברה וילד בגיל דומה. המטרה היא ליצור מסגרת של התמודדות ושל משחק חברתי משמעותי יותר מאשר רק הימצאות במרחב דומה (למשל, בקרוסלה).
בנוסף, אני מציעה לך לבדוק עם עצמך עד כמה את חשה פנויה ונהנית עדיין להיות איתו: זה לא פשוט להעסיק ילד בן שנתיים פלוס, לעיתים המחיר הנפשי שנשים משלמות על הישארות בבית ממניעים כלכליים גבוה יותר מעלות של גן.
ועל כן אוסיף גם שתי נקודות פרקטיות למחשבה: האחת, הרישום לגנים עירוניים טרום-טרום חובה מתחיל עבור ילדים שבספטמבר ימלאו להם 2:7 - וודאי ברשות המקומית שלכם האם תהיו זכאיים למסגרת בספטמבר הקרוב. שנית, מעונות היום הציבוריים (נעמת, ויצו, אמונה) מאפשרות מדרגות תשלום על פי רמת ההשתכרות של בני הזוג ועלותם נמוכה לאין שיעור בהשוואה למסגרות פרטיות. בהן ישנו כמובן גם יתרון של מערכת פיקוח. נסי לבדוק באיזור מגורייך האם קיימת מסגרת כזו.
בהצלחה,
מיכל