דחוף תעזרו הסעיית יצרה מפלצת

התקשיתי מאוד לקרוא את דברייך על התנהגותה של הסייעת בגן של בנך, שזיהית נכון כהתנהגות לא נכונה, שמעלה תהיות על מקומה במקום חינוכי ועוד בגיל הרך. נשאלת השאלה, מי מקבל ההחלטות בגן, האם יש גננת או מנהלת אחראית?
בנך הגיב בתקופה זו למספר אירועים. האחד, התנהגות טבעית של התחלת הסתגלות לקבוצה חדשה, שכרוכה בקשיי פרידה לגיטימיים מהקבוצה הקודמת, לרבות אותה סייעת אליה היה קשור. עד כאן הכל טוב, הסתגלות כזו יכולה לארוך מספר ימים. ברגע שהועבר בנכם חזרה לקבוצת הצעירים (במהלך בוטה שבעיני מפר את זכויותיכם כהורים לקבל החלטות עבור ילדכם) התחיל בלבול (למי אני שייך?אני גדול או קטן? נכשלתי במשימה?)שייצר אצל בנכם חוויה קשה. מה שהוסיף לבלבול הוא התחושה שהוא עומד בתווך ביניכם לבין הסייעת, ואין יישות אחת אחראית שקובעת (מנהלת, גננת). בנכם מן הסתם חש את המתח, גם בעת המפגש שלכם עמה בגן וגם בהמשך הדיבורים שלכם בבית. לזאת נוספו האיומים הבוטים של הסייעת, שהוא יוחזר כעונש לכתת הבוגרים. לו הייתי בנכם, הייתי חשה במילכוד איום ונורא, שאין מקום בטוח בשבילי.
טוב עשיתם כשעמדתם על זכותכם המלאה לקבוע לאיזו קבוצה בנכם ישוייך. ללא ספק קשיי ההסתגלות הטבעיים לקבוצה החדשה יועצמו כעת עם כל מה שחווה בנכם, ויקח זמן עד שהוא יפנים את דמות הסייעת החדשה כמיטיבה עבורו, בניגוד להתנייה שניסתה הסייעת הקודמת לייצר.
המשיכו להאמין בבנכם כי הוא מסוגל לעשות את המעבר (וחבל שאין דמות מקצועית בגן שיכולה הייתה לתת את דעתה המקצועית על כך). חבבו עליו ככל שניתן את הצוות ואת המרחב החדש לרבות הצעצועים. ולגבי הסייעת הקודמת, למרות דעותיה וגישתה השגוייה, זיכרו שבנכם קשור אליה, וחשוב לא להפוך אותה עבורו ל"דמות הרעה"-אפשרו לו מדי פעם להגיע ולקבל ממנה חיבוק אם יגלה רצון לכך, תוך דגש שפעם הוא היה שייך לקבוצת הקטנים, וכעת הוא גדל ומקומו בקבוצת הגדולים, אך עדיין מותר לו להתגעגע.

בהצלחה,
אודט.

היום הוא כבר יום שני בקבוצה של גדולים וקצת קשה לו ולמרות זאת אתמול להפתעתינו הרבה הוא נרדם יפה מאוד בלילה ללא מלחמות כשהיה קודם כאשר היה בקבוצה של קטנים.קשה לו עדיין להיפרד ממני בבוקר וגם להירדם בצהוריים בגן.יש לו אופי של עקשן,אבל הוא יעבור את זה גם.תודה תמיד טוב לשמוע דעה של אדם אובייקטיבי ואת האמת שכימעט והפכתי את הסייעת לרעה בעיניו. עכשיו אחרי הערה שלך לא יעשה טעות זו.טניה