פרידה לרגל נסיעה

רונית,
כשהבן שלנו היה בן 7 חודשים עזבנו אותו ל 5 ימים, 4 לילות ונסענו לטורקיה. היה מ ע ו ל ה ! ! !
אני חושבת שכל בני זוג זקוקים לנופש לפחות פעם בשנה בלי הילדים.
אתם יכולים להתחיל בלילה אחד או שניים לא רחוק למקרה שיהיה לילדים קשה ולשים אותם אצל מישהו שהם מכירים ואוהבים.

אבל תודה.

שלום רונית,
אפתח בהצטרפות אל דבריה של רעות: כל זוג זקוק לחופשה ללא הילדים. כשמדובר בהורים למספר ילדים קרובי-גיל כפי שאת מתארת, אני מניחה שנדירים הרגעים שיש לכם לעצמכם כזוג ואני תוהה מתי לאחרונה ישנתם שניכם לילה רצוף ....
ועדיין, לכל זוג קצב משלו וכך גם לכל ילד: קשה להצביע על 'גיל' מדויק בו הפרידה כבר 'נכונה', כיוון שלכל ילד דפוסי הסתגלות ופרידה שונים וקיימת שונות בסדר היום של כל משפחה - עד כמה ההורים נוכחים בשגרה, מהו משך הפרידה ועוד. מקובל לחשוב שקל יותר לעזוב ילדים שכבר זוכרים ומדברים, אך כאן נדרשת התמודדות עם תגובות הצער או העלבון הנלווים לפרידה. מצד שני, תינוק צעיר לא יזכור את הפרידה, אך אותו קשה מאוד להשאיר בידיים מטפלות (אוהבות ככול שיהיו) שאינן מכירות את הרגליו.
מעל הכל, והיכולת להשאיר שלושה קטנטנים לצורך חופשה תלויה במידה רבה גם בשאלה מי מקבל את המשמורת עליהם בהעדרכם. מכיון שמדובר בשלושה ילדים הרי שההתארגנות ליציאתכם לא פשוטה, אבל אפשרית אם נערכים לקראתה.
על מנת להפחית את הקושי, ולאפשר לכם זמן איכות רגוע ככול הניתן, כדאי לנסות להפחית את השינויים איתם יאלצו הילדים להתמודד. כלומר, אם ישנה אפשרות שהילדים ישארו בבית וימשיכו ללכת למסגרות החינוכיות ולפעילויות אחר-הצהרים (חוגים, חברים, גינה ציבורית) הרי שזהו הפתרון הטוב ביותר. לשם כך כדאי לגייס את המשגיחים (סבים וסבתות, מטפלת) לבוא ולהתגורר בביתכם בזמן הנסיעה, לתרגל איתם כמה ימים משותפים קודם לכן על מנת שיכירו את ההרגלים של ילדיכם ולתכנן רצף של פעילויות שהינו קרוב ביותר לשגרה המתקיימת בנוכחותם. במקרה זה כדאי כמובן לתכנן את הנסיעה לימות השבוע ולא לסוף השבוע או לחגים בהם יש פחות פעילות מוכרת.
במידה וסידור כזה לא מתאפשר, נסו לבנות תוכנית מוקפדת עבור הילדים אשר תדמה ככול הניתן למצב הרגיל שלהם (למשל, לינה בבית הסבים עם יציאה למסגרת הגנית הרגילה). חשוב לנסות להשאירם יחד ולא להפריד ביניהם: זה חשוב גם בשביל שימור השגרה וגם כדי להפחית את הפנטזיות שמישהו מהם 'זכה' לנסוע עם ההורים כיון שהוא לא אצל סבתא...
חשוב לשתף אותם בתוכנית הנסיעה מהכיון שלהם - איפה הם יהיו ומה יעשו בכל יום ואף להכין עבורם מעיין 'טבלת ייאוש' שתאפשר המתנה קונקרטית ("נותרו עוד שני לילות עד שאימא ואבא יחזרו"). אפשר גם להכין מראש מעיין הפתעות קטנות לכל ערב ולבקש מהמשגיחים לתת, זה יכול להיות מכתב קטן, הפתעה לכל ילד שתזכיר אותכם לפני השינה ("היום אימא ואבא היו במגדל אייפל והם מאוד מתגעגעים אליכם").
אם אתם תתייחסו אל הנסיעה כאל חופשה שמגיעה לכם כיוון שאתם הורים מסורים שעובדים מאוד קשה בגידול שלהם, תקחו את הצרכים שלהם בחשבון ולא תעדרו לזמן ממושך מידיי, הרי שאני בטוחה שזו תהייה חוויה טובה לכל הצדדים.
נסיעה טובה!!
מיכל