חרדה חברתית אצל פעוטה בת שנתיים ו-4

שלום אילן

אתחיל מהסוף-התנהגותה של בתך אינה חריגה ואני נוטה לחשוב על סמך תיאורייך שמדובר בילדה עם מזג של "התחממות איטית". התואר הזה מאפיין ילדים בעלי רגישות יתר שמתבטאת בהמנעות מהתמודדות עם גירויים חדשים, אשר נחווים כמאיימים ומציפים. ילדים אלו זקוקים לתנאים מייטיבים ותחושת מוגנות, על מנת לבטא את מלוא הפוטנציאל שלהם. כך, כעבור תקופת הסתגלות יחסית ארוכה, בתך נהנית כיום ללכת לגן (אגב, למה הכוונה לא משתתפת?במשחק ספונטני עם ילדים אחרים? בפעילות קבוצתית מאורגנת כמו חוג במסגרת הגן?האם הגננת מודאגת כמוכם?מה היא עושה כשזה קורה?) ואף בקרב המשפחה כעבור זמן פורחת ומשחקת יפה.
היא מתנסה במתקנים השונים בגן השעשועים אך כאשר מתקרב ילד היא חשה מאויימת וזקוקה לקרבתכם.
יכולים להיות מספר מקורות לחשש מילדים ומגירויים חדשים. חשוב לבדוק, האם התפתחותה המוטורית תקינה(זחלה והלכה במועד?), האם היא חשה מספיק בטחון בגוף שלה, בהליכה, בריצה בטיפוס?האם היא בעלת מבנה גוף שברירי או חסון? ההתפתחות המוטורית משפיעה באופן ישיר על התפתחות הדימוי העצמי של הפעוט, כמסוגל/לא מסוגל להסתדר באופן עצמאי (כמובן, בהתאם לשלב ההתפתחותי).
בנוסף, כדאי לבדוק מהו הפרופיל התחושתי שלה-כתבת שיש מאכלים שאינה מוכנה לטעום. האם היא בעלת רגישות יתר לרעש, למגע, לאור, איך הסתגלה בתור תינוקת לעולם בחודשים הראשונים?ילדים בעלי רגישות יתר מתקשים לווסת גירויים באופן עצמאי וזקוקים לאחר על מנת לעזור להם בוויסות התחושות והגירויים. העולם נחווה על ידם מינקות כמאיים והם חווים עצמם חסרי ישע וזקוקים להגנה.

בשורה התחתונה, אני ממליצה על אבחון של מרפאה בעיסוק שיתן לכם מענה לשאלות הללו ובהמשך על הדרכת הורים עם אוריינטציה התפתחותית והדרכה לצוות הגן.
לא הייתי נותנת בשלב כה מוקדם אבחנה של חרדה חברתית. אגב, פחד מזרים בשלב זה נחשב עדיין להתנהגות תואמת גיל.

אשמח להמליץ לכם על מרפאה בעיסוק באזור מגוריכם.

בברכה,
אודט