כניסה לגן- משבר

שלום מיטל,
ראשית הרשי לי להתפעל מהיצירתיות הרבה מהסיפור שהכנתם!!! זה נשמע לי רעיון נהדר, מתאים ויעיל, עונה בדיוק על הצורך של בנך, והנה לראייה: הוא מתעורר על מנת לבקש לקרוא בו....זה אמצעי מצויין כיון שגם עושה הכנה טובה, גם יוצר את החיבור בין הבית לגן וגם לוקח בחשבון את החוויה הרגשית המורכבת שבכניסה לגן. ואין מה לעשות: מדובר בחוויה רגשית מורכבת, גם עבורו, ולא פחות מזה - עבורכם ההורים.....היציאה מהבית אל מסגרת חינוכית הינה שלב התפתחותי משמעותי וחשוב, מהווה את האתגר הגדול ביותר שחוויתם עד כה וזה חלק מהעיניין. נדרשת כאן סבלנות רבה והבנה שמדובר בתהליך הסתגלות הדרגתי שעשוי לקחת זמן (בכמה ימי בכי מדובר בנתיים??הרי היום החל השבוע הרצוף הראשון...)
את שואלת האם לשוחח על הקושי שלו או להדגיש את הטוב, ואני אומרת: גם וגם. על מנת שהוא ירגיש בטוח בגן, עליכם לסייע לו בהסתגלות, לדבר באופן חיובי על הצוות ועל הילדים, על פינות המשחק, על החוויות הנעימות שצפויות לו שם ועל כך שבחרתם עבורו את המקום הטוב ביותר. לצד זה, אפשר להגיד שזה בהתחלה קשה, שהוא בוודאי מתגעגע הבית, לאימא ולאבא ולצעצועים שלו ושזה לוקח זמן להתרגל (ומותר להגיד שגם אימא תתגעגע אליו...). צריך להתאים כמובן את הדברים לרמה השפתית שלו, אבל חשוב מאוד לדבר גם אם חושבים שהוא לא מבין הכל - הוא יתרגל ל'מוזיקה' המרגיעה שבקול שלכם, לטון בו נאמרים הדברים באופן קבוע וזה יעזור לו.
אני מזמינה אותך לקרוא דיונים קודמים בפורום שלנו שעסקו בכניסה לגן חדש (יש הרבה!)
בהצלחה רבה,
(ואת מוזמנת גם לעדכן איך הולך....)
מיכל