בני לא אוהב אותי

חיפוש בפורום
לקביעת תור

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

בני לא אוהב אותי
אורנה
19/04/2009

שלום רב ,אבקש התייחסות מעמיקה לבעייתי. בני בן שנה ו9 חודשים ונמצא עימי בבית פרט לפעמיים בשבוע בו הוא נמצא עם מטפלת. בתחילהאימי שמרה עלייו עד לפני חודש וכעת יש לי בת דוד צעירה בת 20 ששומרת עלייו ואותה הוא מאד אוהב כי הוא ילד שאוהב צחוקים והיא ממש הלייצנית שלו- הוא אהב אותה תמיד. בעייתי מאד מורכבת:1 . כשאימי שמרה עלייו - עד לפני חודש סה"כ הוא רץ אליי כשחזרתי מהעבודה ושמח לקראתי , עכשייו כשהוא עם בת הדוד שהוא אוהב הוא לא מתייחס אליי בכלל כשאני חוזרת אחרי 5 שעות .(בבוקר כשאני הולכת לעבודה בעלי איתו ו"לא אכפת " לו שאני יצאתי ואמרתי לו שלום .2.את בעלי הוא מאד מאד אוהב ולאחרונה אני מרגישה שהוא מעדיף אותו על פניי.לבעלי יש אותו סגנון של התנהגות כמו לבת הדוד והוא לא מפגין סמכות כלפייו ,מאד רך איתו ומשמש כלייצן שלו.גם את אבי הוא מעדיף על פניי אימי כי אבי משתובב עימו המון למרות שאימי טיפלה בו מידי יום בהמון רכות כמוני (מאז לידתו-כי הייתי עימה כל יום ). אדגיש כי את אחותה של בת הדוד ששומרת עלייו הוא פחות מעדיף כי היא פחות משתובבת ממנה.

אציין עוד דברחשוב- היה לנו משבר עמוק בנישואים לאחר לידתו והתווכחתי פעמים רבות עם בעלי ליידו(כ 10פעמים התווכחנו בקול רם לידו במהלך השנתיים האחרונות), כשהתווכחנו מישום שאני רגישה יצא כי פעמים בודדות קצת דמעתי ליד בני ובוויכוח האחרון לפני שבוע הרמתי את הקול על בעלי והוא קרא "אבא אבא ורצה שירים אותו על הידיים.זה קרא עוד פעם פעמיים.

אדגיש כי כשאני איתו לבדי וזה המון המון זמן מידי יום כ 12 שעות תמיד שמחתי ושרתי לו וביליתי עימו בכיף ושיחקנו יחדייו והוא נהנה אך אני לא ממש משתובבת כמו בעלי אלא יותר "מלמדת"אותו תוך כדי משחק ממש כמו בגן-ציורים, פאזלים, שירים, מוסיקה קוביות .

האם בגלל שצעקתי ובני רגיש הוא התרחק ממני? אבקש הצעה "לתיקון"היחסים עם בני וחוות דעת על מה שקורה לו עימי. תודה רבה .

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה
בני לא אוהב אותי

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
שינויים בדפוסי יחסים במשפחה
מיכל דביר קורן
20/04/2009

אורנה שלום,
אנסה להתייחס לפנייתך בעומק המיירבי שערוץ אינטרנטי זה מאפשר.....
אני קוראת את דברייך ומרגישה עד כמה את מודאגת וחוששת, מוטרדת מהאפשרות שהדרך בה את נוהגת לבלות עם בנך, דרך השקעה טיפולית וחינוכית, ועם המון דאגה ומחשבה, הופכת לפחות מועדפת עליו מול האחרים המטפלים בו. אומנם חלק מהבלעדיות האימהית 'אובד' כאשר דמויות נוספות מצטרפות למעגל המטפלים בתינוק, אך אני חושבת שבגילו זה דווקא יתרון ובעיקר: אני לא חושבת שבנך לא אוהב אותך!.
תינוק תחילה לומד להיות עם אימא: הוא מתרגל לאופן בו היא נוגעת בו, מאכילה אותו, שרה לו ומשחקת איתו. הוא יוצר לעצמו תבנית בראש של 'זאת הדרך להיות עם אימא', ככה זה מרגיש. ואז מצטרף גם אבא, ובאינטראקציה איתו נוצרים דפוסים אחרים כיוון שאבא הוא אדם אחר והוא נוהג אחרת בתינוק. זה עוזר לתינוק להרחיב את עולמו, הרגשי והחברתי, וללמוד על האפשרות להיות עם עוד מישהו. ואז מצטרפות דמויות נוספות (אצלכם: סבתא, בת הדוד), וכל דמות מרחיבה עוד את המעגל של החוויות והתחושות. העובדה שאנשים נוספים 'נכנסים' למעגל אינה שוללת את ההורים, זוהי רק הרחבה של העולם הרגשי ושל האפשרות להיות עם עוד מישהו ולהרגיש אחרת.
הדמויות החדשות שנוספות לעולמו ממלאות תפקידים אחרים בחיים שלו: הם אולי נוקטים בכל אותם 'מופעי לייצנות' כדברייך, אבל את הקשר המיוחד שיש לו איתך, בתור מי שנמצאת איתו כשהוא באמת צריך (כשהוא עייף, חולה, רעב, מפחד, דואג), אף אחד לא יוכל לקחת. זה נכון שלפעמים לאימהות "מוקדש" התפקיד היומיומי - שהוא גם מתיש, סיזיפי ושגרתי - ואילו את הפעלולים, הזיקוקים והקסמים עושים אחרים, אבל זה גם מה שמיוחד בלהיות אימא, לא?....
בואי נחשוב על ההבדל בשירים: "אבאל'ה בוא ללונה פארק" בהשוואה ל"בואי אימא, שבי איתי עד שאגדל".....
יחד עם זאת, מכיוון שאני מרגישה שאת קצת מוצפית ברגשות מורכבים אודות בנך, אולי חשה אשמה על הבחירה (הנכונה!) להציב לו גבולות, וגם נסערת מהמריבות הזוגיות, אני ממליצה לך מאוד לפנות לייעוץ מקצועי מתאים.
בהצלחה,
מיכל

אנסה להתייחס לפנייתך בעומק המיירבי שערוץ אינטרנטי זה מאפשר

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום