ייעוץ שינה

שלום דור

כייף לשמוע שיש לך הנאה גדולה בהורות המאוחרת. הורות כזו מאפשרת להנות וללכת אחרי האינטואיציה, פחות לפי הספר. עם זאת, חשוב לזכור לא להתבלבל בין הצרכים שלנו כהורים לבין הצרכים של ילדינו. יש הורים שדוגלים בלינה משותפת על פי עקרון הרצף, וזה אומר שכל הגידול של הילד מושתת על שהייה אחד במחיצת השני לאורך היום, התינוק מתלווה לכל עיסוקי הוריו מתוך רציונל ולא רק מתוך הנאה. איני יודעת מה הסיבה שמתכתחילה בחרת לישון יחד עם בנך מעבר להנאה (כבטחון עבורך כדי שאת לא תהיי לבד?רצון לתיקון חוויות גידול הילדים האחרים? חרדה מיוחדת לשלומו?רגשות אשם על חוסר בשעות בילוי משותפות לאורך היום?)
בכל מקרה ממה שהתרשמתי מדברייך, את כן מבקשת להתחיל בתהליך של הפרדה של בנך ממך בשינה -תכננת לו חדר משלו ומיטה משלו. השאלה היא יותר איך עושים את התהליך הזה, כאשר בנך רגיל לישון איתך מיום היוולדו (כך לפחות הבנתי).

מיטת הסורגים לדברייך היא איומה, והשאלה היא אם בנך מקבל את המסר הזה ממך משום שלהרגשתך הנחתו במיטה כזו היא כמו כלא/עונש המגביל את החופש שלו? אם כך את מרגישה, אין סיכוי באמת שבנך יוכל להרגיש אחרת. האפשרות של שינה של בנך במיטת העמינח שבחדרו, תוך כדי שאת יושבת לצד מיטתו על כסא, היא אפשרות טובה. בנך לא יחוש מוגבל, הוא ילמד להירדם לבד בהדרגה (את מוזמנת לקרוא דיונים רבים בנושא זה בפורום-מעבר למיטת נוער). כמובן שתצטרכי לדאוג למעקה.
אפשרות נוספת היא מיטת מעבר, שהיא בגודל מיטת תינוק, אך יש בה פתח בין הסורגים, בו הילד יכול לעלות ולרדת באופן עצמאי.
ולבסוף, את התייחסת לנושא עצמאותו של בנך, ואכן יש קשר ישיר בין תהליך הנפרדות של הילד מההורה, כמו בנושא של שינה, לבין היכולת של הילד לפתח עצמאות ובטחון עצמי. ילד שרגיל באופן קבוע לנוכחות של ההורה לידו לא יתקשה לפתח תהליך נפרדות ועצמאות תקין.

בהצלחה
אודט

אודט שלום,
תודה על תשובתך .
לעדכן הילד נולד בחודש דצמבר חורף , ישן בחדר השינה שלי בעריסה היו ימים שהוא פשוט בכה ולכן מדי פעם ישן איתי במיטה.ועוד ימים של קור וגשם עוד סיבה שיהיה לידי וכך יהיה לי קל וקרוב כשהוא
קם (כמה פעמים בלילה כדי לאכול)
לאחר מכן הבאנו מיטת סורגים (תינוק) של שילב והיינו מרדימים אותו בערב לישון
אך הוא התעורר בלילה ולעיתים לא רצה לחזור לישון ובכה וכך כדי שיהיה שקט מופטי
הבאתי אותו לידי ונוצר איזשהו הרגל . בהמשך למען זה שאני מכבדת את רצונו
ולא רוצה ל"פגוע" בו או בחופש רצונו ואופיו.ישן הקטן במיטטי ואני התרגלתי כי זה היה
כיף.
את צודקת כנראה שאני חרדה לא מעט ודואגת לא להניח לא לבכות יותר מדי(אולי בגלל שאני פשוט
יותר מדי אוהבת)
אבל להזכיר לא בהגזמה. היו פעמים שהוא קלט שככל שיבכה יקבל את מבוקשו אך עד כאן לעיתים
הנחתי לא לבכות עד שנרגע או הבין.(ממש מעט)
עוד ענין:כשהיה בן חודשים בערך היה לילה אחד שבכיתי כי כבר לא יכולתי להתעורר כל רגע
והסברתי לבעלי מספיק הילד צריך חדר משלו. אני לא רוצה אותו בחדר שלי .
והוא הגיב -תירגעי הוא זקוק לך הוא עדין קטן שיישאר לידך זה יעבור.
וכך הוא השפיע עלי להמשיך להיות תורנית לילה ועם הרגלי שינה עם הקטן לא הניח לי לישון ואו לדבר עם בעלי בחדר שלי.
האהבה לקטן המגניב הזה רק גדלה מיום ליום למרות שלא קל .
אבל מאושרים תודה לאל.
בקיצור החלטתי לנסות לא לישון לידו .הוא ישן במיטת העמינח כבר 2 לילות רצוף
ואני בחדר שלי במיטה שלי בלעדיו.
לילה ראשון התעורר ב רבע לארבע אכל וחזר לישון הייתי איתו כמה דקות
לילה שני הפתיע וישן רצוף מ 21.00 - 6 בבוקר
מקוה בהמשך כי יידע זה החדר שלי עם המיטה שלי הצעצועים שלי והעצמאות שלי.
בלי הרבה אמא.